תשובות הר"י מיגאש ל״אTeshuvot HaRi Migash 31
א׳והא דאמרינן בפרק מי שמת (ק"מ ע"ב) עשו אלמנה אצל הבת כבת אצל האחין דקא קשיא לך בשלמא בת אצל אחין אית לה שיעורא כדי שיזונו אלו עד שיבגרו אלא אלמנה אצל הבת מי אית לה שיעורא כיון דתנן בגמרא לענין אלמנה עד מתי היא נזונת עד כדי כתובתה וסמוך לה שתגבה כתובתה מן השאר איהי נמי הא אית לה שעורא הלכך מפקינן ברישא מן הנכסים כדי שתזון ממנה עד כדי כתובתה וסמוך לה שתגבה כתובתה מן השאר ובתר הכי חזינן אי איכא בנכסים כדי שיזונו הבנים והבנות עד שיבגרו הן הן מרובין והבנים יירשו והבנות יזונו מההוא מותר ואי ליכא בההוא מותר כדי שיזונו אלו ואלו עד שיבגרו הבנות ניזונות מההוא מותר והבנים ישאלו על הפתחים ואי ליכא בנכסים אלא כדי שתזון האלמנה עד כדי כתובתה וסמוך לה שתגבה כתובתה מן השאר אלמנה נזונת עד כדי כתובתה וגובה כתובתה מן השאר והבת תשאל על הפתחים דאי לענין מזונותיה עד שיעור כתובתה הא אמרינן דמזונות האלמנה קודמין למזונות הבת ואי לענין גביית כתובתה מן השאר הא תנן בהדיא אין מוציאין לאכילת פירות ולשבח קרקעות ולמזון האשה והבנות מנכסים משועבדים מפני תיקון העולם והכא נמי כיון דההוא שאר הוא קא משתעבד לכתובת האשה אין הבת ניזונת מהם.
1
ב׳וא"ת הא אפשר דמיתא לה א"נ דתבעה לה כתובת' מקמי דתיזון עד שיעור כתובתה דפקעי להו מזונות דאלמנה מהכא וכיון שכן אמאי אין הבת נזונית מהם. תשובתך כיון דאכתי לא מיתא לה ולא תבעה לה כתובתה אמרינן לה לבת זיל לית לך ולא מידי עד דמיתא או עד דתבעה לה כתובתה. ע"כ בלשונו ז"ל.
2