תשובות הרא"ש ק״ח:י״זTeshuvot HaRosh 108:17
א׳וששאלת המלוה לעני על משכונו אם היה יכול להשתמש בו ברשותו אם היה משאילו גם בלא הלואה יראה כתוב בבבא מציעא פרק הרבית (ס"ד) מה שדקדק רבינו יצחק בגמרא ממתניתין דהמלוה לחברו לא ידור בחצרו חנם היאך מותר הלוה לעשות שום טובת הנאה למלוה אפילו דברים שהיה עושה לו גם בלא הלואה ואפילו דברים שאין הלוה חסר בו כלום כגון חצר דלא קיימא לאגרא וגברא דלא עביד למיגר דאין הלוה חסר ואין המלוה נהנה ואפילו הכי אסור וכתב דבפרהסיא ואוושי טובא כגון לדור בחצרו וליתקף בעבדו הוא דאסור אבל להשאיל לו עליו ואפילו בהמתו כיון שבלאו הכי נמי הוה משאיל מדנקט חצרו ולא נקט ולא ישכיר לו כליו או בהמתו ועוד כתב כל היכא דקודם הלואה היו אוהבין זה את זה כל כך שהיו משאילין חצר זה לזה אם היו צריכין מותר להשאיל גם עתה אחר ההלואה ומתניתין בסתם בני אדם שאין רגילות שיהא עושה הלוה למלוה בלא הלואה דומיא דהקדמת שלום שאינה אסורה אלא למי שאינו רגיל להקדים לו תחלה.
1