תשובות הרא"ש מ״ה:י׳Teshuvot HaRosh 45:10
א׳הגביר הנכבד מה שרצית להתיר ליתן הגט שהביא שליח מארץ (ישמעאל) [ישראל] ואין בידו כתב שליחות והוא אומר בעל פה שהבעל עשאו שליח והבאת ראיה מההיא דפרק התקבל (ס"ד) בעל אומר לפקדון ושליש אומר לגירושין אמר רב חסדא שליש נאמן ועל כרחין בשאין שם עדים דאי איכא עדים נחזי מאי קאמרי ואי לאו דכירי הוי כמו שאינן ואף על גב דפליג רב הונא לאו מהאי טעמא פליג ושמע מינה דנאמן לומר שלוחה אני ע"כ לשונך חוץ מכבודך אין ענינו לכאן כלל דמה שכתבת שנאמן לומר שליח אני הא תנן (פרק התקבל ס"ד) האשה שאמרה התקבל לי גטי צריכה שתי כתי עדים שנים שיאמרו בפנינו עשאתו שליח ושנים שיאמרו בפנינו קבל וקרע אלמא דלא מהימן לומר שלוחה אני אם לא שיש עדים שעשאתו האשה שליח וההיא דרב חסדא מיירי שיש עדים שעשאתו האשה שליח לקבל גטה והגט יוצא מתחת ידי השליח והבעל אומר שלא נתנו לשליח כדי שתתגרש האשה בקבלתו אלא לפקדון נתנו בידו ומה שכתבת שמצאת כתוב על ההיא דירושלמי דצריך להחזיקו בפני שנים דנראה דוקא בארץ ישראל שאין צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם אבל בחוצה לארץ כי היכי דנאמן בקיום הגט נאמן לומר שליח אני איני יודע מי כתב סברא זו אם הוא בר סמכא כי כבר אמרתי אם היה מביא כתב שליחות בלי קיום כי היכי דמהימן אקיום הגט לפי שאין עדים מצויין לקיימו הכי נמי מהימן אקיום כתב השליחות דאם לא כן מה הועילו חז"ל בתקנתן שהעדים שיקיימו כתב השליחות יקיימו נמי הגט אבל להאמינו על פה לומר שליח אני כי היכי דנאמן בקיום הגט בזה יש לחלק שבקל אנו מכשירין שטר החתום בעדים דעדים החתומים על השטר כמי שנחקרה עדותן בבית דין דמי שלא נחשדו ישראל על הזיוף אבל אין להאמינו על פה לומר שליח אני מטעם דמהימן אקיום הגט תדע לך שיש חילוק בין דברים שבעל פה לשטר שהאשה שמביאה גטה ממדינת הים אומרת בפני נכתב ובפני נחתם ומתגרשת בגט זה ואלו אשה שבאת ממדינת הים ואמרה גרשני בעלי לא מהימנא דשלא בפניו מעיזה ומעיזה אבל דקדקתי ומצאתי מסייע טוב ובר סמכא רבי יצחק ברבי אשר הלוי וגם צריך לפרש סוגית הגמ' כדבריו בריש גיטין (ב’) דקאמר מאי בינייהו איכא בינייהו דאתיוה בי תרי ופירש"י ז"ל למ"ד לפי שאין עדים מצויין לקיימו אלו יקיימוהו והקשו בתוספות לפירושו אטו בכיפי תלי להו שיהו מזומנין לקיימו כשיבא הבעל ויערער ועוד למה לי דאתיוה בי תרי כך הדין אם יש שנים מן השוק שמכירין חתימת העדים ועוד דאתיוה בי תרי משמע אף על פי שאין מכירין ועוד דלקמן מפרש טעמא דהא דבי תרי אין צריכין לומר בפני נכתב ובפני נחתם משום ומה אלו יאמרו בפנינו גרשה מי לא מהימני וקיימו פירוש ריב"א ז"ל שפירש דאתיוה בי תרי ואומרים שהבעל שלחם דתו לא מהימן בעל לומר לא שלחתים ומזויף הוא הלכך לריב"א לא צריכי למימר בפני נכתב ובפ"נ ובפני נחתם דכיון דודאי שלחם לא חיישינן שמא החתים הבעל עדים פסולים לפי שאין הבעל חשוד לקלקלה בידי שמים כדאיתא בירושלמי וחש לומר שמא חתמו בעדים פסולים אמר ר' בון אינו חשוד לקלקלה בידי שמים אבל בחד אי לא אמר בפני נכתב מצי בעל למימר לא שלחתיו ומזוייף הוא [אבל כי אמר בפ"נ ובפ"נ לא מצי בעל למימר לא שלחתיו] אף על פי שאין עדים שעשאו שליח דכי היכי דהאמינוהו חז"ל לומר בפני נכתב ובפני נחתם האמינוהו נמי לומר שהבעל עשאו שליח כיון שהגט יוצא מתחת ידו ולא מצי מכחיש ליה.
1