תשובות הרא"ש פ״ט:ז׳Teshuvot HaRosh 89:7
א׳וששאלת שני שותפין שהיה להם שטר אחד והגיע זמן גבייתו ואמר האחד לחבירו ששטר השותפות בידו אל תזקוף חוב זה לגוי לזמן אחר כי אני צריך מעותי ועבר על דבריו וזקף החוב עד השנה הבא ותבעו לדין והודה לכל דבריו ואמרו לו הדיינים תן לו מעותיו כיון שזקפת החוב שלא מדעתו ואמר אין לי מעות ורצה לישבע שאין לו מעות אבל אמר יש לי שומא וישומו לו בית דין בעד מעותיו.
1
ב׳ונסתפקת אם יקבלו ממנו שומא בעבור שעשה שלא כהוגן שעבר על דעת שותפו גם יעשו לו שלא כהוגן ולא יקבלו ממנו אלא מעות לא ידעתי מקום לספיקה זו וכי עשה שלא כהוגן יותר מהגוזל מה שביד חבירו דקיימא לן כל כ"ד אבות משלמין או כסף או מיטב ואין מחייבין אותו לפרוע מעות דכל מילי מיטב הוא וגם לא ישלם כל דמי החוב אלא בשומת בית דין ששמין כמה היה אדם רוצה ליתן בחוב זה לפי שהחובות אינן בטוחין כל כך שיהו שוין כל דמי החוב דכל אשראי ספק אתי ספק לא אתי וגם יש חוב שצריך הוצאה וטרח בגבייתו הילכך שמין בית דין אלו היה בא למכור אותו החוב כמה היה ראוי שיתנו לו בו ובאותם הדמים ישלם שומא אם ישבע שאין לו מעות.
2