תשובות מהר"ם, דפוס ברלין, שער א רפ״דTeshuvot Maharam, Berlin Edition, Part I 284
א׳וששאלתם ראובן שטען על שמעון טענות הרבה ולא היה לו עדים יהודים אלא עדי' גוים ואמר שמעון נאמן עלי אותו גוי וקנו מידו וכשהרגיש שהגוי מטה דבריו וקבל שוחד חזר בו שמעון נ"ל דכן הוא ודאי כמו שפסק רב אלפס דאם קבל עליו קרוב או פסול כבי תרי לעדות וקנו מידו לא מצי הדר ביה דאין לאחר קנין כלום דהא אפי' קבל עליו לבע"ד כבי תרי וקנו מיניה לא מצי הדר ביה כדאמר' פ' שבועות הדיינים (שבועות מ"ב ע"א) ההוא דא"ל לחבריה מהימנת לי כבי תרי כל היכא דאמרת לא פרענא ואפי' פרעיה באפי תלתא מהימן מלוה לומר לא פרעני ודקשי' לך שאני התם דאתני מעיקרא בשעת מתן מעות דאדעתא דהאי תנאי דליהמני' אוזפיה אבל לאחר מתן מעות לאו כלום הוא זה פטומי מילי בעלמא הוא לדבריך אדתמהת להאי גיסא תמה לאידך גיסא לדברי רב אלפס שדימה אותן זה לזה מאי אריא בקנין אפי' בלא קנין נמי דהא האי דפ' שבועת הדייני' בלא קנין איירי דא לא הוזכר קנין בכל שמעתתא אלא ודאי הכי אייתי ראי' כי היכא דהתם היכא דאתני מעיקרא מהני תנאה ליהמני' כבי תרי ואפי' בלא קנין ה"נ מהני קנין אפי' בלאחר זמן כדאשכחנא גבי ערב דבשעת מתן מעות משתעבד בלא קנין לאחר מתן מעות לא משתעבד אלא בקנין וכ"פ רמב"ם (פ"ז מסנהדרין ה"ב) מי שקבל עליו קרוב או פסול בין להיותו דיין בין להעיד עליו אפי' א' מן הפסולי' מומחה הוא לדון בין שקבל על עצמו לאבד זכיותיו ולמחול מה שהוא טוען על פיהן בין שקבל לתן כל מה שיטעון עליו חבירו בעדות זה הפסול או בדינו אם קנו מידו של זה אינו יכול לחזור בו ואם לא קנו מידו יש לו לחזור בו עד שיגמור הדין.
1