תשובות מהר"ם, דפוס ברלין, שער א רפ״זTeshuvot Maharam, Berlin Edition, Part I 287
א׳על ראובן שנשא אשה ומת ולה בית שהגבו אותו בכתובתה אחרי שהשביעה אותה ב"ד כמשפט והבית הזה ניתן לבעלה במתנת אביו ושאר נכסיו חלק לחתניו כשהי' שכ"מ ועתה יצאו חתניו ואמרו שיש להם שטר שחמיהם לא נתן לבעלה בית זה רק בתנאי אם יהי' לבנו זרע ואם לא תשוב הבית לבנותיו וכו' נ"ל כי יש ללמוד דין זה ממה דאמר' פ' יש נוחלין (בבא בתרא קל"ג ע"א) נכסי לך ואחריך לפלוני וראשון ראוי ליורשו ומת הראשון אין לשני במקום ראשון כלום פי' ויטלו בני ראשון משום דירושה אין לה הפסק וכיון דאפי' בן בין הבנים אמרי' הכי דאלו אמר יעקב נכסי לראובן ואחריו לשמעון ואחריו לשאר בניו מת ראובן בני ראובן נוטלי' הכל משום דירושה אין לה הפסק כ"ש בנידון דידן בבן בין הבנות אם אמר נכסי לבני ואחריו לבנותי דלא פסק כח הבן וכל הבאים מחמתו מהני נכסי ומשום דאמר על בנו יטול בית זה במתנה ל"ל דגרע כחו מאלו אמר בלשון ירושה או סתם נכסי לך דאיכא לפרושי בלשון ירושה דמסתמא לא נתכוין לעקור ירושה דאו' כיון דאלו לא אמר מידי נמי הוי ירית להו אלא ליפות כחו נתכוין ואפילו לא משכחינא מידי. יפוי כח הכא בירושה מבמתנה מכל מקום לא גרע וזכה הבן ממילא בירושה דאו' בההוא ביתא וירושה אין לה הפסק ואע"ג דאיהו בעי לאפסוקי' לאו כל כמיני' דרחמנא אמר' אין לה הפסק ואלו היה לו בנים לבן היו יורשי' זה הבית ממנו אע"ג דאמר זקינם יעקב ואחריו לבנותי דלאו כל כמיניה לאפוקי ירושה דרחמנא אמר' אין לה הפסק ואע"ג דבני ראובן יורשי' מן הדין אפ"ה אי אית ליה לראובן אלמנה ניזונת וגובה כתוב' מבית זה כמו בשאר נכסים כ"ש השתא שתגבה אלמנת ראובן היכא דליכא אלא בנות ולא בן בן וכדפריש דבנות גריעי מבן בן וק"ל ושלום מאיר בר' ברוך שיחי'.
1