תשובות מהר"ם, דפוס ברלין, שער א רפ״וTeshuvot Maharam, Berlin Edition, Part I 286
א׳וששאלת על עשרה בני אדם שהלוו לשר זה מעט וזה הרבה אבל לא בשותפות אלא כל אחד בפני עצמו ויש לכל אחד קצת משכנות שמשכן השר לכל או"א כפי חלקו ויהי היום שהשר שלח אחר כלם ואמר איני יכול להתפשר עם כל או"א מכם אך תרויחו לי הזמן ואתן כך וכך לכם לרבית על כל הממון וכשאפרע יקח כל א' חלקו גם היהודים התנו כי יעשו כן בלא קנין אלא בדברים בעלמא נ"ל אחרי שלא נשתתפו בממון כמו שנים שהטילו לכיס (כתו' צ"ג ע"א) ולא נשתתפו נמי במלאכה כמו שמור לי ואשמור לך ולא החזירו לו נמי המשכנות שבידם על תנאי זה כדי להשתתף ולא עשו שום מעשה על תנאי השיתוף לא הי' שותפים אלא בדברים בעלמא ואי אזיל חד מיניהו ועשה כל כך עם הר או עם משרתיו שפרעו לו בפני עצמו ולא לחבירו מאי דעבד עבד. מיהו אם הי' לו משכון כנגד חובו מותר לקרותו רשע אף לדברי ר"ת דכיון דהיפכו חבירו תחלה שיפרע לגולן בשוה ובא זה ונטלו מהם לא יצא מכלל עני המהפך בחררה ובא אחר ונטלו נקרא רשע ואפי' לא היה לו משכון כנגד כל חובו אבל הי' לו ערבים טובים כל כך שאם היה מבקשי' ממנו לכתחלה להלוות על סמך אותם ערבים הי' מלוה קרוב בעיני דנקרא רשע דכיון דמתחלה נשתתף עמהם ונפרד מהם והערים ולא גילה להם תחלה רמאי מקרי גם אם לא הי' החוב בטוח כל כך כדתני' פ' האומר (נ"ט ע"א) האומר לאשה צא וקדש לי אשה פלונית והלך וקדשה לעצמו מה שעשה עשוי אלא שנהג בו מנהג רמאות וכ"ש בנדון זה שהי' בטוח בחובו דנראה לקרותו רשע. והשם ישלח לך ישע כנפש מאיר בר' ברוך שיחי'.
1