תשובות מהר"ם, דפוס ברלין, שער א נ״הTeshuvot Maharam, Berlin Edition, Part I 55
א׳ונ"ל דמינה שמעי' שאם בא ראובן עם מערופי אשו אצל שמעון להלות לו ממנו מעות על המשכון שאינו שוה הקרן והרבית ונתערב ראובן לפדותו בקרן ורבי שקצב עמו א"נ בלא משכון כלל נתערב ולר פרע הגוי לשמעון על ראובן לשלם הראן דערב בשעת מתן מעות לא בעי קנין (ב"ב קע"ו ע"ב) אבל הרבית לא יפרע ראובן מכיסו כיון דדינא דגוי בתר ערבא אזל א"כ הגוי אומר לשמעון תתבע מן העאב שלך וא"כ הו"ל כאלו הלוה ראובן משמעון ואסור ליטול הרבית עד שיתן הגוי. וראיתי שפסק זקני דפטור ולא מטעם שכתבתי אלא משום דלגבי קרן מקרי ערב בשעת מתן מעות אבל הרבית שלא הלוה לו הוי כערב שלא בשעת מתן מעות ולדבריו אם הקנה לו לתת הרבית היה חייב לשלם לו הריבית ול"נ דאסור לתת לו אפי' הקנה לו ומעשה בא לידי ודנתי לפני אבא מרי והורה לדברי דודאי אם הניח לו הגוי המשכון או ערב גוי על הקרן והריוח ובא ישראל והקיף המשכו ממנו או פטר לערב גוי ונתערב הוא חייב לתן גם הרבית שעלה כבר אבל לא הרבית שמכאן ולהבא שהרי היה לו המשכון על הרבית מן הגוי ומ"מ על ערב גוי שכתבתי קצת יש לפקפק אבל על המשכון פשוט הוא כמו שכתבתי. וזקני כתב שאפי' נעשה ערב לגוי וקבל עליו הגוי שלא יתבע מן הערב תחלה מותר ודעת רבי' נ"ל בזה משום דקתני שקבל עליו לדון בדיני ישראל ודיני ישראל לא יתבע מן הערב תחלה.
1