תשובות מהר"ם, דפוס ברלין, שער א נ״זTeshuvot Maharam, Berlin Edition, Part I 57
א׳(ב"ק פ"ט ע"א) אמר רבא הלכתא טובת הנאה לאשה ואי קשי' הואיל וטובת הנאה לאשה אמאי קתני פגיעתן רעה תזבין כתובתה בטו"ה ותשלם התם משום דאמר שמואל המוכר שטר חוב לחבירו וכו' ואי מחייבי' לזבוני כתובתה בטו"ה ותיתב ליה ודאי הדרה ומחלה לכתו' לגבי בעלה ואפסודי ללוקח בידים לא מפסדי' ואי אמרת תזבן כתו' לההוא גברא דאזקתיה ואי מחלה לכתו' לגבי בעלה ליכא פסידא כל לגבי בעלה ודאי מחלה ואטרוחי ב"ד בכדי לא מטרחי'. וזקני פסק בזה"ז כיון שרגילות הנשים לשא ולתן הרי הן כאלו מינם בעליהם להיות שלוחי' ואם יש עדים חייב הבעל לשלם מפני תקנת השוק שישאו ויתנו עמהן ואם אין עדים נשבעות והא דאמ' בפ' השולח (גיטין מ"ו ע"א) אין אדם רוצה שתתבזה אשתו ב"ד ה"מ גבי נדר שהיא צריכה בעצמה לפרט בפני ב"ד אבל הכא אפשר ע"י אפטרופוס. ובחבור שני הארכתי. ועוד תתבזה ותבזה ולא יגזול לחבירו משא"כ בהחובל שאינו נהנה מזה הבעל. אביאסף.
1