תשובות מהר"ם, דפוס ברלין, שער ב, בעניני איסור והיתר ס״טTeshuvot Maharam, Berlin Edition, Part II, Issur VeHeter 69
א׳שאלה אע"פ שאיני כדאי איני רשאי למשוך ידי ממצות מורי אבי העזרי. מה שפסק מורי להתיר נבלות וטרפות לעשות בהם סחורה וסמך על מה שפסק בירושלמי כרבי יהודה דאמר ובלבד שלא תהא אומנתו בכך לא פסק ולא חידש בירושלמי אלא כפסק גמרא דידן בפ' זה בורר דפסק ר' אבוה א"ר אלעזר הלכה כר"י (סנהדרי' כ"ז ע"ב) אסוחרי שביעית לפוסלם לעדות אבל בסחורות דברים האסורים לא פסק מידי ופי' בירושלמי הלכה כר"י דמתני' דזה בורר. תמן תנינן ומקשה תמן א"ר אבא בר זבדא א"ר אבהו בשם ר"א הלכה כר"י דמתני' דתמן פ' זה בורר אף הכא כן הכא בסחורה בדברים האסורים שמחלקת בין יש לו אומנות שלא הוא בין אין לו אומנות נלמד משם לכאן דהלכה כמותו א"ר יהודה בר בון תמן מלכיות אונסות פי' גבי סוחרי שביעית נקיל כר"י מפני האונסין כדמפ' בפ' זה בורר משרבו האונסין מאי ניהו ארנונא ותני עלה בתוספתא דפ' זה בורר ר"מ הי' קורא אותם אוספי שביעית כלומר וכשרים ר"י הי' קורא אותם דסוחרי שביעית ופסולי' ובכלם הי' ר"י אומר אימתי בזמן שאין לו אומנות אלא הוא פסולי' כו' ואין חילוק בין אוספי שביעית לסוחרי שביעית שמחמת אונס מלכות מי שלא הי' לו תבואה לעשר המלך הי' קונה הלכך מכשרי' אפי' סוחרי' ביש להם אומנות אבל בשאין להם אומנות אחרת הרי אומנתו בכך ולאו אונס מלכות הוא הכא בסחורה בדברי האסורי' אין אונס מלכות לא קיי"ל כותי' אלא לעולם אסור כרבנן אע"ג דלפי שיטת הירושלמי דפ' זה בורר משמע תמן מתני' דשביעית נקיט לה הכא אגב שיטפי' גירסת גמרא ירושלמי דפ' דשביעית כי גם פעמים רבות נמצאו בתלמוד בבלי שלנו בין הכא להתם להחליף ובירושלמי דפ' ז"ב אי' לגי' זו אמתני' דז"ב דפסק כר"י רבי אבהו בשם ר"א קודם שהזכיר משנה שביעית ותו דהתם בגמר' דידן בפ' כל שעה (פסחים כג ע"א) אסר לה ובין ת"ק לתנא בתרא וחכמים אוסרי' נראה דאיכא ביניהו דאפילו נתמנה אוסר תנא בתרא. שמחה בר שמואל.
1
