תשובות מהר"ם, דפוס ברלין, שער ב, בעניני איסור והיתר ע״הTeshuvot Maharam, Berlin Edition, Part II, Issur VeHeter 75
א׳תשובה שהשיב למו' הר' שמואל מאיזנבא.
1
ב׳הגדלת הוספת חכמה. לא תבצר ממך כל מזימה, לאור תוציא תעלומה, כי בתחבולות תעשה לך מלחמה, גבור מזויין, בר אבהון ובר אוריין, מורי קרובי הר' שמואל אשר כתבת שקבלת מה"ר יעקב זצ"ל ולשונך צויתי להעתיק מעבר הלז שלא תכפרנו בשעת הדין כתבת שקבלת דהלכה כסתם מתני' דמס' ע"ז פי' השוכר את הפועל (ע"ז ע"ד ע"א) דבעי' תרתי איסורי הנאה ודבר שבמנין לא די שדבריך סותרי' דברי התוס' ודברי כל הגאונים אלא שדבריך סותרי' זה את זה כך פסק ר"י דדבר שבמנין לא בטיל אע"ג דלאו איסור הנאה וכן פסק אבי העזרי וההוא דקאמר למעוטי דבר שבמנין פי' למעוטי דבר שבמנין דלא איסור הנאה פי' כמו למעוטי דר' חיי' ודר' אושעי' כדפי' בפ"ק דב"ק (ה' ע"ב) וא"נ פליגי תרי מתני' אהדדי אנן עבדי' לחומרא וכ"פ בס' התרומה הרי שכל הגאונים שוי' בזה לאיסור ואתה יצאת לידון בדבר החדש ותלית עצמך באילן גדול חלילה חלילה לא יצא מפי קדוש לחלוק על כל הגאונים שאם הי' שום גאון מתיר היה מוזכר בתוס' ובספרי הפוסקי' ועוד שדברך סותרי' זא"ז שהרי תחלה כתבת וז"ל ודבר שבמנין בטל אי לא הוי איסור הנאה דהלכה כסתם משנה דע"ז (ע"ד ע"א דבעי תרתי עכ"ל אלמא דדבר שבמנעין כגון חתיכת נבילה הראויה להתכבד בטילה דהא פריך בפ"ב דע"ז (שם) לחשוב נמי חתיכת נבילה פ' הראוי' להתכבד דאינה בטילה כדתנן בפ' גיד הנשה (חולין צ"ו ע"ב) ועלה קא משני האי תנא תרתי אית לי' דבר שבמנין ואיסורי הנאה וק"ל ואתה פסקת כאותה משנה ואח"כ סתרת דבריך כי כתבת דחתיכת נבילה כיון דראוי' להתכבד חשיבא כמו ו' דברים ועוד לפי דבריך אלו האחרוני' שאתה מודה בחתיכת נבילה דלא בטילה א"כ מאי פסקת הלכה כסתם משנה דע"ז הלכה מכלל דפליגי והא מתני' דפ' גיד הנשה לא פליגא ועוד הרי הוכחתיך בכתבי הראשון מדברי ר"י שתרנגולת שלימה ראויה להתכבד וא"כ למה התרת ועוד למאי דקא מודית דחתיכת נבילה הראויה להתכבד דהוי את שדרכו ולא בטילה א"כ מה שכתבת דדבר שבמנין ולאו איסורי הנאה בטלי למעוטי מאי אי למעוטי חתיכת נבילה הראוי' להתכבד ואגוזי פרך ורמוני בדן וחבית סתומות וכו' של תרומה הא בכל הנך מודית לי דלא בטלי כמו שמשמע בירושלמי ואי למעוטי כל שדרכו כגון ביצה ועגולין וכיו"ב נמי ליתא דמאי איריא דלאו איסורי הנאה אפילו הוי נמי איסורי הנאה בטילי כיון דלא הוו את שדרכו כר' יוחנן דהא כל הני דע"ז הוו את שדרכו ועדיפי משאר את שדרכו כמו שהוכיח ר"י מדלא פריך התם ולחשב נמי חבילי תלתן אלמא הנך דע"ז חשיבי טפי משאר את שדרכו. ועוד יש להשיב על דבריך הרבה ונלאתי לכתוב ובבקשה ממך מורי קרובי חזור בך ולא תעשה סניגרון לדבריך ותודה על האמת למען יברכוך טובים שהרי רבא פעמים אומר דברים שאמרתי בפניכם טעות הם ביד. ומי לנו גדול ממשה ע"ה שהודה ולא בוש ולמדנו רבותינו מניין לדיין שלא יעשה סניגרון לדבריו וכו' (שבועות ל' ע"א) ותבלה בטוב שנותיך בנעימים כל הימים כנפש שוחר טובך קרובך מאיר בר' ברוך שיחי'. ואל תזהיהני אם השבתי על דבריך למדתני מניין לתלמיד היושב לפני רבו וכו' לא תגורו מפני איש ועוד שלא יראו התלמידי' ויקבעו הלכה לדורות.
2
