תשובות מהר"ם, דפוס ברלין, שער ב, בעניני איסור והיתר פ״חTeshuvot Maharam, Berlin Edition, Part II, Issur VeHeter 88
א׳שאלה. כ' מורי על קטין אוכל נבילות אין ב"ד מצווין להפרישו אם יש חילוק בין אב לאחר קא פגעת במא דקשי' לר' אמתני' דהאיש מדיר את בנו בנזיר (נזיר כ"ח ע"ב) ואר"ל כדי לחנכו במצות אלמא דצריך לחנכו במצות ואף ר' יוחנן מודה בשאר מצות אלא דהכא פליג ואמר דאף הלכה למשה מסיני הוא וכן משמע בפ' בתרא דיומא (פ"ב ע"א) דתינוק ותינוקת מחנכין אותן להתענות קודם זמנן ותירץ דאביו דוקא חייב לחנכו ואיהו נמי חייב להפרישו אבל אחרי' אין מצווי' להפרישו ולחנכו וכן ס"פ לולב הגזול (סוכה מ"ב ע"א) קטן היודע לשמור תלין אביו לוקח לו תפלין היודע לדבר אביו מלמדו תורה אלמא אביו דוקא ונראה דאפי' אמו לא מחייב' כדמשמע בההוא דנזיר איש אין אשה לא ואע"ג דליכא ראי' מהתם כולי האי דהא קאמר נמי התם בנו אין בתו לא ואשכחן בעלמא לענין יוה"כ דמחנכי' את התינוקת כמו התינוק מ"מ לענין אמו דלא מחייבה לחנוכי' ולאפרושי' ראי' גדולה היא כיון דבלאו ראי' סברא היא דלא מפקדא למולו ולפסתו וללמדו תורה ולכל מצות בן על האב דתקנו רבנן כעין דאו' תקון וההוא דהילני המלכה בפ"ק דסוכה (ב' ע"ב) דהיתה יושבת בסוכה היא ושבעה בניה מחמרת היתה על עצמה א"נ שמא הי' להם אב והא דמשמע בפ' חרש (קי"ד ע"א) דאפי' אביו לא מחייב להפרישו היינו שלא בפניו אבל אם בפניו עושה התינוק עבירה ויש בו דעת להבחין בין טוב לרע חייב להפרישו כדמשמע התם בההוא דקאמ' העושה על דעת אביו פרש"י שהתינוק צופה ורואה שנוח לו בכך ואביו עומד על גביו כאלו מצוהו לעשות אלמא דכל היכא דעומד ע"ג והתינוק יודע שאביו רואהו חייב להפרישו וה"ה לחנכו.
1