תשובות מהר"ם, דפוס ברלין, שער ב, בעניני איסור והיתר צ״זTeshuvot Maharam, Berlin Edition, Part II, Issur VeHeter 97
א׳שאלה. למה הרגזתני לעלות במופלאות ממני ובגדולות להוציא יקרות מזלות מאיש אשר כמוני שאינו יודע להפלות ולהפריש תעלומות חמודות, בשתים תתחתן בי בתשובות חבילות, כי הוא נובע שאלות מגבלות, מעשה עבות, מעשה גדילות, מזויג את הפתילות, בעשר מעלות קדש עלית במסילות, העילות בית אל בנויות ברמה, במדה תרומה, בחכמה ובתבונה, ובדעת ומזימה האלוף ומיודע מר' אשר. אשר שאלת אדוני על צורת חיה ועוף שבמחזורים ותמהת למה איני מוחה בהם והתניא במכלתין לא תעשה לך פסל וכו' עד לא יעשה לו גלופה אבל יעשה לו אטומה ת"ל וכל תמונה וכו' עד אפי' בהמה וחיה ועוף ודגים וחגבים ואפי' הגוביא והשברירים וכו'. נ"ל דודאי לא יפה עושי' שמתוך שמסתכלים בצורות הללו אין מכווני' לבם לאביהם שבשמים מיהו אין כאן איסור דלא תעשה לך פסל וגו' דהא מסקי' בפ' כל הצלמים (עבודה זרה מ"ג ע"ב) שאני ר"ג דאחרי' עשו לו ואפי' חשדא ליכא בציורין שהם ממיני צבעי' בעלמא ואין בהם ממשות כלל דל"ח לחשדא אלא בולט ולא בחותם שוקע וכ"ש בדבר שאינו לא בולט ולא שוקע אלא מין צבע בעלמא ונ"ל דאפי' ישראל מותר לצור צורות במיני צבעי' ואין בזה משום לא תעשה לך פסל דלא אסר אלא פרצוף גמור חקוק בששר אבל מיני צבעים מותר כדאמ' בחזקת הבתים (נ"ד ע"א) הצר צורה בנכסי הגר קנה דרב לא קני לגנתא דבי רב אלא בצורתא והקשה שם רבי' שמואל הא קאמר דציור לא קנה אא"כ באמה כנגד הפתח ותי' דהתם לאו היינו צורת בריה אלא ציורי' בעלמא מעשה צעצועין ופרחים אבל צורת חיה או עוף חשיבא ולא בעי' אמה כנגד הפתח אלמא דרב צייר צורת חיה ועוף אלא ודאי במיני צבעים מותר. והא דתני' במכלתין לא תעשה לך פסל וכו' עד לא יעשה לו גלופה אבל יעשה לו אטומה ת"ל וכל תמונה וכו' עד אפי' בהמה חיה ועוף ודגים וחגבי' וכו' אפי' הבוביא השברירים נ"ל דה"פ גלופה היינו צורה בולטת אטומה צורה שוקעת ואשר במים תחת להביא את הבוביא פי' שעושי' צורה וחוקקי' דמות בבואה שבמים שסד"א דדוקא אשר בשמים ואשר בארץ מתחת לרקיע אבל צורת דמים בבואה שבמים לא ת"ל ואשר במים וי"א להביא את השברורים נראה שהוא מין שד שבמים שקורי' עכסא בל"א וכל אלו אינם אסורי' לעשותו אלא פרצופי' חקוקי' אבל לא ממין הצבעים כמו שהוכחתי. אמנם על כסא שלמה אני תמה דכתי' ושתי אריות עומדי' אצל הידות ושנים עשר אריות וגו' ואין לומר דע"פ הדבור הי' מדכתיב וישב שלמה על כסא השם למלך שהרי אין נביא רשאי לחדש דבר מעתה ול"ל בהא מגדר מלתא שאני כמו אליהו בהר הכרמל ושמא בהא נמי איכא מגדר מלתא שכשהיו עדים באים לפניו היו האריות שואגי' ונוהמים כמו שיש במדרש ומתוך כך הי' מתפחדים להעיד עדות שקר א"נ י"ל אחרי' עשו לו וחשדא ליכא דרבים שכיחי גביה כדאמר גבי ר"ג ומה שעשו בכותלי היכל וק"ק ציורי' חקוקין בכותל סביב פני הכפיר אל התימורה ופני אריה אל התימורה מפה י"ל ע"פ הדבור שנאמר הכל בכתב וגו'. א"נ י"ל דלא שייך לא תעשה לך פסל אלא בתלוש אבל על הכותל שבמחובר לא דאינו אלא לנוי בעלמא ובטל לגבי הכותל ואע"פ שאני מדמה לא הייתי עושה מעשה כמו זה התירוץ האחרון. ועוד נ"ל דלפי סוגי' פ' כל הצלמים מוכח דכל מיני פרצופין מותר לעשות אפי' חקוקי' וחותמן בולט חוץ מפרצוף אדם לחודיה או דמות ד' פרצופי' בהדי הדדי שבכסא הכבוד אדם אריה שור נשר ודמות שמשין שבמדור העליון ושבמדור התחתון ותשמישי מקדש לעשות כמותם בית תבנית היכל, אכסדרה תבנית אולם, כמדתו בארכו ורחבו שלחן תבנית שלחן מנורה תבנית מנורה אבל מילי אחריני שרי תדע דאמר אביי התם לא אסרה תורה אלא שמשין שאפשר לעשות כמותן והדר אמר לא אסרה תורה אלא דמות ד' פנים בהדי הדדי והדר אמר אביי לא אסרה תורה אלא דמות ד' שמשין שבמדור העליון ופריך ושבמדור התתון מי שרי והתני' אשר בשמים לרבות חמה ולבנה כוכבים ומזלות ממעל לרבות מלאכי השרת ומשני כי תניא ההוא לעבדם ופריך לעבדם אפי' שלשול קטן נמי ומשני אין ה"נ ומסיפא דקרא נפקא אשר בארץ לרבות ימים ונהרות הרים וגבעות מתחת לרבות שלשול קטן ופריך ועשייה גרידותא מי שרי והתני' לא תעשון אתי לא תעשו בדמות שמשי המשמשי' במרום ומשני שאני ר"ג דאחרי' עשו לו והשתא מדלא קאמר אלא בכל הנך שינויי ש"מ דלא הדר בי' מכל מה דשני מעיקרא ולא מסרה הכתוב אלא לחכמי' ושמשי' שבמקדש לא אסירי אלא כמותן דוקא כמדת ארכו ורחבו דאי לאו הכי לא יוכל שום אדם לעשות בית ושלחן וכלים לפי שהי' במקדש אלא ודאי לא אסרה תורה אלא כיו"ב אבל שמשין שברקיע שא"א לעשות כמותן אסרה תורה לעשות דוגמתן אע"פ שאינו עושה כמדת ארכו ורחבו ואע"פ שא"א. ושמשין שבמדור העליון כגון חיות שרפים ואופנים ומלאכי השרת אסור אפי' היכא דאחרי' עשו לו ואפי' ליכא חשדא היכא דשכיחי רבים גבי' משום דכתי' לא תעשון לא תעשון תרי זימני ודרשי' לא תעשון אתי שמשי' שאתי דהיינו דבמדור העליון לא תעשון כלל וקרי ביה לא תעשון אותי ולהכי פרצוף אדם לחודי' אסור ומשום ד' פרצופי' אדם אריה שור נשר אסור ולעבור עליו בשתים משום פרצוף אדם ומשום ד' פרצופי' בהדי הדדי דהיינו דמות החיות ולא תעשו לכם אצטריך לשמשים שבמדור התחתון כגון חמה ולבנה כוכבים ומזלות ודוקא לכם לעצמיכם אבל אחרי' עושי' לכם א"נ דרשי' איפכא כי מן השמים דברתי עמכם וסמיך לי' לא תעשון דהיינו כל שמן השמים לא תעשו ואפי' שמשי' שבמדור התחתון ודוקא אתם לא תעשו אבל אחרי' עושי' לכם ואתי אלקי כסף ואלקי זהב לא תעשון לכם לשמשי' שבמדור העליון לאסור אפי' כשאחרי' עושי' לכם דמשמע לכם לא ימצא לכם וכה"ג תני בת"כ בריש פרשת קדושים תהיו אלקי מסכה לא תעשו יכול יעשו להם אחרים ת"ל לא לכם והא דתני' אשר בשמים לרבות חמה ולבנה כוכבים ומזלות ממעל לרבות מלאכי השרת ומוקי לה לעבדם היינו אפי' כשאחרי' עושים לעבדם לעבור עליהם משעת עשייה ואע"ג דאמלאכי השרת עבר בלא לעבדם אפי' כשאחרי' עשו לו דהיינו פרצוף אדם י"ל לעבור עליו בשתים א"נ אפי' הוא של פרקים דמשום עשייה לחוד לא עבר כדאי' פ' כל הצלמים מ"מ כי עביד להו לעבדם חייב. מאיר בר' ברך שיחי'.
1