תשובות מהר"ם, דפוס ברלין, שער ב ק׳Teshuvot Maharam, Berlin Edition, Part II 100
א׳להאריך אין פנאי למאלפני ולמערבניי בקצר' אשיב את הנראה בעיני על שמעון שהי' לו בת קטנה וראובן הי' לו בן קטן וכתב לו שמעון לראובן לכשיהי' בנך ראוי לקדש אם לא אקבל קדושי בתי או היא בעצמה לא תקבל קידושיה אם תהי' ראוי' לקבל קדושיה אז אתחייב לך מעכשיו ב' זקוקי' ומת שמעון קודם שהי' בן ראובן בן י"ג שני' והיא גדלה ועמד' ונשאת לאחר ועתה תובע ראובן הקנס מבניו יפה אמ' האומר שהיתומים פטורי' שהרי בשעה שהי' בן ראובן ראוי לקדש לא היתה היא ראוי' להתקדש שכבר נתקדשה לאחר. אך מה שכתב שאם הי' כתוב בשטר שלא תהא רשאי לקדש א"ע עד שיהא בן ראובן ראוי לקדשה שאז הי' הדין עם ראובן בזה איני מודה לו שאפילו כה"ג לא קנה ראובן שהרי תלה הדבר בדשלב"ל דקטן אין לו קידושי' ונישואי' לא מד"ת ולא מד"ס כדאי' בפ' חרש (קי"ב ע"ב) וא"כ הו"ל כאומר לאשה הרי את מקדשת לי לאחר שאתגייר לאחר שתתגיירי לאחר שתמות אחותך לאחר שיחלוץ לך יבמתך דקיי"ל כרבנן (קידושין ס"ב ע"א) דאמרי' דאינה מקודשת והא דאמ' בר"פ מי שמת (בבא בתרא קמ"א ע"א) איתיבי' ר"נ לר"ה דאמר המזכה לעובר לא קנה האומר אם ילדה אשתי זכר יטול מנה וכו' עד ונימא ליה במבשרני אלמא כיון דהמקבל מתנה הוא בעולם אע"ג דתלה בדשלב"ל קנה ע"כ הא ליתא כמו שהוכחתי מאחר שתמות אחותך לאחר שיחלוץ לך יבמתך והתם ה"פ דקאי אדלעיל דקאמר משנה זו איני יודע מי שנאה ופריך ולימא ר"מ היא דאמר אדם מקנה דבר שלא בא לעולם ומשני אימר דאמר ר"מ לדבר שבא לעולם לדבר שלא בא לעולם מי אמר והשתא פריך שפיר ולימ במבשרני שהמבשר כבר בא לעולם דבשר ליה דהשתא הו"ל לדבר שבא לעולם אע"ג דתלה בדשלב"ל לר"מ קנה וק"ל. אבל אין לדמות דבר זה למלתתי' דר' יהודה בן תימא (ב"מ צ"ד ע"א) שכל תנאי שא"א לקיימו בסופו וכו' דהתם מיירי בתנאי שבשעת התנאי התנה ע"מ שתעלה לרקיע ע"מ שתרדי לתהום וכיו"ב אבל הכא בשעת התנאי אפשר לקיים התנאי אפשר דקנה וק"ל ושלום מאיר בר' ברוך שיחי'.
1
ב׳אחר שהלך השליח חזר בו מורי וכתב להם שנית כך הי' נ"ל לכאורה כאשר כתבתי וחוזרני בי דאע"ג דאמרי' אין אדם מקנה דלכב"ל מ"מ כיון דדבר הנקנה הוא בעולם והקונה והמקנה באו לעולם קנה אע"ג דתלה הדבר בדשלבל וראי' מהא דאמרי' פ' המפקיד (בבא מציעא ל"ג ע"ב) והא א"א מקנה דשלב"ל ואפי' למ"ד מקנה ה"מ כגון פירות דקל דעבידי דאתו כו' עד אמר רבא נעשה כמו שאומר לכשתגנוב ותרצה ותשלימני הרי פרה קנוי' לך מעכשיו וכו' אלמא אע"ג דתלה בדשלב"ל קנה אע"פ שיכולני לדחות לומר ה"פ סתם מתני' ר"מ היא והא דאמרי' לא עבידי דאתי דאמרי' מי יימר דמגנבה ואי מגנבה מי יימר דמשתכח גנב ומי יימר דמחייב דלמא מודה ומפטיר אהא משני תלמודא דעביד דאתי דמיד כי גנבה קני' לפרה למפרע מעכשיו ואין כאן אלא חד מי יימר דמגנבא וחשוב הוא מידי דעביד דאתי ואתי' כר"מ ולא כרבנן אך נ"ל דוחק לאוקמי סתם מתני' דלא כהלכתא מדלא קאמר בהדי' לעולם ר"מ היא ונעשה כאומר אלמא דאתי' ככ"ע. וכן משמע בפ' בכל מערבי' (ל"ז ע"ב) אלא מעתה היו לפניו שני רמונים של טיבל ואמר אם ירדו גשמים היום תהא זו תרומה על זו כו' אלמא אע"ג דתלה תנאו בדשלב"ל הוי תרומתו תרומה ומסתמא כיון דסתמא קאמר הוי' ככ"ע אבל מהכותב נכסיו לבנו צריך שיכתוב לו מהיום ולאחר מיתה (ב"ב קל"ו ע"ב) דמשמע גופא מהיום ופירי לאחר מיתה אין ראי' דקנה פירות אע"ג דתלה תנאתו בדשלב"ל וכן כל מצוה מחמת מיתה דמתנת שכ"מ דרבנן כדי שלא תטרוף דעתו עליו (שם קמ"ז ע"ב) אבל מגט יש ראי' מעכשיו אם מתי דהוי גט לכ"ע (גיטין ע"ב ע"א) ע"כ אין נ"ל מטעם זה לפטור היתומי' אבל יש לי לפטור אותם משום דאנוס הוא דכיון שמת בתוך הזמן פטורי' בניו כדאמרי' בפ"ק דכתו' (ב' ע"ב) לפיכך חלה הוא או שחלתה היא אינו מעלה לה מזונות ומסיק לענין גיטין אינו כן כו' עד מעכשיו אם לא באתי מכאן ועד י"ב חדש ומת בתוך יב"ח ה"ז גט מאי לאו מת וה"ה לחלה כו' אלמאדגבי ממון כה"ג אם הי' אומר אתן לך ב' זקוקי' אם לא באתי מכאן ועד יב"ח ומת בתוך יב"ח פטור שהרי אירע לו אונס ואע"ג דגבי גט מפליג בין אונס מיתה לשאר אונסין ה"מ משום שלא תפול קמי יבם אבל בעלמא אם חלה חשיב אונס מיתה לא כ"ש דאין לך אונס גדול מזה ואם הי' חי הי' מפייס בתו שתתקיים זה התנאי וכיון דמת מאי הו"ל למעבד והבנים לא ידעו בתנאי אביהם ועוד כיון דאבוהון פטור שלא יכול לקיים גם היתומי' פטורי' שהרי לא נדרו לו שום דבר ולא שייך הכא מצוה על היתומים לפרוע חובות אביהם שהרי אביהם לא נתחייב בממון זה לא בחייו ולא במותו כדפי' וק"ל. ולההוא דהאשה שנפלו לה נכסי' ל"ד כלל דהא דשני בעומדת באגם במקום שראוי לקנין המשיכה היינו משום דהמשיכה הראשונה כלתה כבר ולהכי בשעומדת באגם חשיב משיכתא אחריתא כמו כן היכא כל כמה דלא נתקרע השטר או שנאבד לא נתבטל הקנין אע"ג דמית מידי דהוי אמעכשיו אם לא באתי עד יב"ח ומת בתוך יב"ח דהוי גט הלכך אין לפטרו מטעם זה אלא מטעם אונס כדפי' וק"ל מאיר בר' ברוך שיחי'.
2
ג׳אח"כ שלח לו אביו עבור אותו הדין עצמו כי גם ישב עמהם בדין והשיב לו זאת התשו' ב' כתובי' הבאי' כא' זה מדבר וזה בא מורי אבי ה"ר ברוך שיחי' אתה ורעיך שאלתוני ע"ז הדין שכבר נשאלתי עליו והנה תשו' שכתבתי להם שוי' לכלכם והוא הנדון והיא התשובה.
3