תשובות מהר"ם, דפוס ברלין, שער ב קע״זTeshuvot Maharam, Berlin Edition, Part II 177
א׳שאלה תרב שלומכם ולעד יעמוד זרעכם מורי הר"ר הלל ומיודעי הר' מנחם שי' ששאלתם על ראובן ושמעון ולי שהי' שותפי' בבית אחד ראובן הי' לו חצי הבית ושמעון רביע ולוי רביע ומת שמעון והניח חלוק לד' בנים ועכשיו תובע ראובן לחלוק ובני שמעון מעכבי' ואומרי' אם יחלקו לא יגיע לכל או"א חלק כדי חלוקה וראובן אמר מה אכפת לי אם לא יגיע לכל א' מכם כדי חלוקה תעמדו ביחד בתפיסת הבית. אני איני כדאי ששלחתם לי ברם כך דעת תלמידכם נוטה שהדין אם ראובן שהרי קודם שמת שמעון הי' הבית ראוי ליחלק כי הי' לו כדי חלוקה ואלו תבע ראוהן בההיא שעתא לא הוי שמעון מצי לעכב השתא דמת שמעון נמי והוריש לד' בניו לא עדיפת מגברא דאתית מיניה ול"ד להא דאמר' בפ' המפקיד (בבא מציעא ל"ח ע"א) גבי שומא דשמו ליה לבע"ח דקיי"ל שומא הדרה לעולם ואפ"ה קאמר זבנה אורתה יהבה במתנה אדעתא דארעא נחית לא מהדרי ולא אמרי' לגביהו לא עדיפתו מגברא דאתיתו מיניהו דשאני התם דאפי' בע"ח גופי' מדינא לא בעי למיהדר כדאמ' פ"ק דב"מ (ט"ז ע"ב) אלא משום ועשית הישר והטוב אמור רבנן לשקול זוזי וליהדר ארעא הלכך איהו ניהו נשקול זוזי וניהדר ארעא משום ועשית הישר והטוב כיון דבלא"ה לאו אדעתא דארעא נחית מעיקרא דהא זוזי בעלמא אוזפיה דליהדר לי' איהו זוזי משום ועשית הישר והטוב לא אזלי' בתר דעתי' דבשעת שומ אלא בתר דעתי' דמעיקרא בשעת הלואה דאדעתא דזוזי נחית אבל זבנה אורתה יהבה במתנה אוקמוה רבנן אדאו' משום דלא שייך הא לתקוני דשלקלי דמי וליהדרו ארעא דהא ליכא הכא ועשית הישר והטוב דאדרבא ישר וטוב הוא שלא להכריחם להחזיר משום דלאו אדעתי' דזוזי נחית. וא"ת והא אמ' בפ' בתרא דכתו' (ק"ט ע"ב) גבי מי שהלך למדה"י ואבדה דרך שדהו כו' בארבעה דאתו מכח חד כ"ע מודו דמצי מדחו ליה לולא אמרי' לא עדיפתו מגברא דאתיתו מיניה דאלו גברא דאתיתו מיני' כי הוי גביה ד' שדות דזבניתו. מיני' לא הוי מצי מדחי לי' דממ"נ דרכא אית לי' גבי' ואפ"ה אינהו מצי מדחו לי' הא ל"ק כלל דהתם נמי כל חד וחד מיניהו לא עדיפא מגברא דאתי מיניה והא דכל חד מדחי ליה משום דמצי אמר אלו הוי שדה דזבני אכתי גבי מאן דזבניה ניהליה לא הוי מצי לכפיי' דליתב לך דרכא בהאי שדה דהוי מצי מדחי ולמימר לא יהיבנא מהא אלא בשדה אחר כי דרך שלך אינו בשדה זה אלא בשדה אחר אנא נמי מצינא למימר הכי דדרכא דידך ליתא גבאי אלא באחת משאר שדות. ומה"ט דפרי' נ"ל נמי ראובן שהי' לו בית ומכרה חציו לשמעון וחציו השניללוי ויהוד' רביע לזה ורביע לזה כי מטו למפלג לא מצו לוי ויהודה למימר הואיל ולדידן ליכא לכל חד וחד אלא רביע נפלוג לד' חלקים ושקול את תרי מנתא דידך באשר יפול הגורל משום דא"ל לא עדיפתו מגברא דאתית מיניה דראובן גופי' בעידנא דזבן לכו לא הי' יכול להכריחני לקח חלקי בב' מקומות אלא אי הוי בעינא למפלג כל כמה דהוי קרקע דידכו ביד ראובן היינו חולקי' כל הבית לשני חלקים ותו לא דלא גרע מתרי ארעתא אחד מצרא דאמרי' פ"ק דב"ב (י"ב ע"ב) כגון זה כופי' על מדת סדום אע"ג דא"א לצמצם שיהו שתיהם שוות לגמרי ואפי' אם האחת שוה יותר למכור מחברתה זה יעלו בקרקע או בכספים כ"ש הכא בנדון זה שהוא הכל בית אחד שלא יחלקו אלא לשני חלקים וא"כ כשהי' הם המחלקים חולקי' לב' חלקים ותו לא השתא נמי בזבנה לוי ויהודה מצי שמעון למימר לא עדיפתו מגברא דאתיתו מיניה ואפי' יש מצד א' בנינים ועליות וחדרים יותר מן השני זה יעלה בכספים ויבנה גם השני בחלקו בכספים שהוא נותן לו או יעלו הן בקרקע שיטול באורך וברוחב הבית מותר מן השני כשזה נוטל במקום שיש חדרי' ועליות עשר אמות יטול השני במקום שאין בנינים כ' אמות הכל כמו שיעריכו בני אדם בקיאי' בשומא שיהא שוה בשוה ואז יפילו גורל. מיהו ד' בני אדם שיש לכל א' רביע ורצו ב' להשתתף ואמרו לב' האחרים שיתנו להם שני חלקים שלהם אחד מצרא אין שומעי' להם כדאמר בפ"ק דב"ב (י"ב ע"ב) דליבם הנוטל חלקו וחלק אחיו המת לא יהבי' לי' אחד מצרא דהויתו כבכור ואין חלוקתו כבכור דהתם ה"ט דבמקום שני אחים קאי וכשם ששני אחים שנשתתפו לא מצי למכפינהו לאינך לתת ב' חלקים שלהם אחד מצרא יבם נמי לא מצי למכפינהו אבל בנדון זה מצי למכפינהו מטעם דפרי'. וזימנין דאפי' תרי מצי למכפינהו לאינך למיתב ב' חלקים דידהו אחד מצרא כגון תרי דאתו מכח חד דמצי למכפינהו לתרו דאתו מכח תרי למיתב להו מנתיהו בהדי הדדי דמצו למימר אי יהבינהו לן מנתן בהדי הדדי שפיר ואי לא מהדרי' שטרי דידן למריה ולשקול איהו אחד מצרא בע"כ כדאמ' בפ' בתרא דכתובות (ק"ט ע"ב) גבי חד דאתא מכח ד' אי שתקת שתקת ואי לא מהדרי' וכו' מה לי חד לד' מה לי תרי לחד ואפי' היכא דלא מרווח שכנגדו בשתיקתו שייך למימר אי שתקת שתקת ואי לא מהדרי כו' ולא מצי אידך למימר לכי תהדר ולא כמו שפרש"י דפי' בב"ק (ח' ע"א) דלא שייך למימר הכי אלא היכא דמרווח קצת אידך בשתיקתו כמו שהוכיח ר"י מההוא דכתו' ואין להאריך בזה. ועוד דאיכא למימר מה מכר להם כל זכות שתבא לידו וכי היכי דלדידי' הי' צריכי' לתת כל חצי הבית אחד מצרא ה"נ יהבו לדידהו אי בעי לאשתתפי. ועוד בהא דאיתנא עלה ראובן מצי למימר לבני שמעון מ"ט מעכבתן מלחלוק משום דליכא לכל חד מיניכו כדי חלוקה תהי' שותפי' אתם ביחד ונמצא שנשאר לכם קרקע לדירה דמ"ט אמור רבנן אין חולקי' עד שיהא בו כדי חלוקה לזה וכדי חלוקה לזה משום דאית ליה פסידא דאי לא משתייר לכל חד וחד קרקע ולא חזיק למלתיהו והוי מפסדי השתא הא קא משתייר להו קרקע הראוי לדירה לכלם ביחד. ומיהו אי בני שמעון פקחין לא מצי ראובן למזכי בטענה זו דמצי אמרו מקצתן כיון שאתה רוצה לחלוק ולטול חלקך גם אנו נחלוק ונטול כל או"א חלקו אע"פ שדבר מועט הוא ולא חזי לדירה ויערימו ויאמרו לאחד מהם שאינו חפץ לחלוק ואשתכח דלההוא חד דלא בעי לחלוק ל"ל כדי דירה ויכול לעכב החלוקה כיון דלא בעי שום חד מיניהו לאשתתפי בהדיה. מיהו אי פקח ראובן מצי למימר לההוא חד שמעכב החלוקה לפי שאין לו כדי דירה אני אשתתף עמך מקצת קרקע של חלקי עד שיהיו לך ביחד כדי דירה והשאר אחלוק ואעשה מחיצה בין קרקע שכולו שלי ובין קרקע שיש לי עמך בשותפות ואח"כ יאמר גוד או איגוד בקרקע שיש לך באותו שותפות דהא קיי"ל אית דינא דגוד או איגוד. דאטו אם יש לראובן קרקע של מאה פרסאות ושמעון יש לו באותו קרקע דבר מועט שאין בו כדי חלוקה יעכב את ראובן מלחלוק עמו כלל כלל זהו דבר פשוט דמצי ראובן למיעבד כדפי'. והנני מפרש שיש לראובן חלק גדול ולשמעון יש לו רק ג' אמות וחסר לו אמה מכדי חלוקה וראובן אומר אחלוק עמך ואציגה נא עמך מקרקע שלי אמה אחת נמצאתי שותף עמך ברביעי חלקך ושוב יאמר ראובן לשמעון גוד ותקנה רבע שלי או אגוד ואקנה ג' רביעיות שלך וק"ל אמנם בנדון זה אין ראובן צריך לכל זה אע"ג דרצו בני שמעון לעכב עליו משום דליכא לכל חד מיניהו כדי חלוקה דהא לא עדיפי מגברא דאתו מיניה כדפי' לעיל ועוד יש להאריך לסבב הדברים האלה ויודע אני רבותי בכם שלא לדעתי החסרה נצרכתם אך ענוותכם את עבדיכם הראיתם כי היכי דלמטיין שיבא מכשורא באתם ושלום מאיר בר' ברוך שיחי'.
1