תשובות מהר"ם, דפוס ברלין, שער ב ד׳Teshuvot Maharam, Berlin Edition, Part II 4
א׳שאלה וששאלת אם הלכה כאנשי יהודה או כאנשי גליל איני כדאי להכריע בזה כי דבר זה נפתח בגדולים ורבו מחלוקות בדבר זה אמנם מנהגינו לפסוק בכל דבר כדברי רבי' אלפסי בדבר שלא נחלקו עליו התוס' אמנם איני זוכר בשום דבר שהתוס' חלוקי' עליו כי כל דרכיו משפט צדק וכ"ש בנדון הזה שהתוס' פסקו בהדי' כמותו הלכה כאנשי גליל. ואין להביא ראיה ממנהג עירכם שיש בני אדם שנים ושלשה שכתבו לנשותיהן שכל זמן שתהי' רוצי' לישב כך באלמנות חיות להתחזק בכל נכסיהם זה אינו ראי' כלל שנהגתם כאנשי יהודה מדהוצרכו לכתוב כך חדא וכי מפני שכתבו כך ליפות את כוחה בעלמא נביא ראי' מזה ועוד אפי' לאנשי גליל מועיל מה שכתב לה כך דאנשי גליל נהי דניזונת בע"כ של היתומי' ואין יכולי' לסלקה בכתו' מ"מ אין מחזיקי' אותה בכל הנכסי' לכך אהני בכל מה שכותב לה כך דלכתחלה מחזקי' לה בכל הנכסי' לישא ולתת בהן ואי לא כתב לה לא יהיבנן בידה אלא כדי מזון שלשים יום כל שעה ושעה מל' לל' כדפי' פ' אלמנה ניזונית. ועוד דאטו כולי נשי הדין גמירא דידעי דלא יכלו לסלקן בע"כ מה שלא מיחו הנשים לפי שהי' סוברות דדניא הכי.
1