תשובות מהר"ם, דפוס ברלין, שער ב מ״בTeshuvot Maharam, Berlin Edition, Part II 42
א׳שאלה מורי כהן צדק. מחזיק כל אשר ימצא שם בדק. אשר שאל אדוני ומורי על הבתולה אשר נתקדשה בפני שני עדים קרובים זה לזה בעניותינו אין כאן בית מיחוש וא"צ גט דאפי' המקדש בע"א קיי"ל דאין חוששי' לקידושי' וכל היכא דאיכא האי לישנא אין חוששי' לקידושי' לא בעי גט כלל וכ"ש בנדון זה שקרובי' זה לזה דגריעי טפי דאיכא למ"ד אפי' מאה נמצא א' מהם קרוב או פסול עדותם בטילה ואי משום קלא דנפיק עליה שהיא מקודשת לכאורה נראה דהלכתא כרב לגבי שמואל דהלכתא כרב ביסורי ובסורא אתרא דרב מבטלי קלא ואע"ג דרב ששת דהלכתא ג"כ כותי' באיסורי אמר אפי' מפי נשים הוי קול ומינה דייקי' דס"ל דלא מבטלי' קלא נראה דר"ש מנהרדעא הוי ונהרדעא אתרי' דשמואל הוי ונהגו כשמואל תדע דבפ' בני העיר (מגילה כ"ט ע"א) אמרי' אבוה דשמואל הוי יתיב בבי כנשתא דשף ויתיב בנהרדעא כו' רב ששת הוי יתיב בבי כנשתא דשף ויתיב בנהרדעא ואתאי שכינה ואתו מלאכי והוי מבעתי ליה ולהכי אין להביא ראי' דעביד באתרי' דשמואל כשמואל. תדע דבפ"ק דעירובין (ח' ע"ב) גבי מבוי העשוי כנדל פריך והא ההוא מבוי עקום דהוי בנהרדעא אלא אמר רב עושה צורת פתח וכו' וממאי דחשו לה לדשמואל לאו משום דהלכתא כותי' אלא משום דנהרדעא אתרי' דשמואל הוי ה"נ אע"ג דר"ש חייש לדשמואל באתרי' דשמואל אנן לא חיישי' ועוד דמיחש לקלא חששא דרבנן היא ובשל סופרי' הלך אחר המיקל ועוד דהא בירושלמי משמי' דר' יוחנן סבר כרב דמבטלי' לקלא נבדק השם ונמצא השם מפי נשים מפי פסולים בטל השם אלמא דס"ל מבטלי' לקלא והלכתא כר"י אף לגבי רב ושמואל כ"ש השתא דקם לי' בשטתי' דרב דהלכתא נמי כותי' באיסורא לגבי שמואל. והא דקאמר בסורא מבטלי קלא לאו משום דבסורא דוקא עבדי הכי דאי דייקי' הכי איכא למידק אפכא מהא דקאמר בנהרדעא לא מבטלי קלא דמשמע בנהרדעא דוקא אלא להכי נקיט הנך אתרייתא משום דרב ושמואל מסורא ונהרדעא הוי רב מסורא ושמואל מנהרדעא ועל פיהם נהגו וממילא היכא דליכא מנהגא עבדי' כרב דהלכתא כותי'. לגבי שמואל וכ"ש השתא דר"י דירושלמי כותי' דרב ס"ל. ועוד כיון דהאי קלא לא אתחזק בב"ד לא חיישי' לי' דלא אמרו ב"ד חושי ליה כדאי' בשילהי גיטין. עוד האמרי' התם לא שישמעו קול הברה אלא שיבאו שנים ויאמרו ראינו נרות דולקות ומטות מוצעות ובני אדם נכנסי' ויוצאי' ונשים שמחות לה ואומרי' נתקדשה פלונית היום או שיאמרו שמענו מפלוני ששמע מלוני שנתקדשה פלונית בפני פלוני ופלוני שהוא כעין דבר ברור והלכו להם למדה"י שעדי הקידושי' אינם בפנינו לבדוק אם אמת הוא אם לאו אבל היכי דעדי הקידושי' אילתנהו קמן ואגלאי מלתא דקרובי' נינהו מימר אמרו קמו רבנן במלתי' קורובים נינהו ונראה לדמותו להא דאמ' התם ההוא דנפק עלה קלא דאתקדש באפי פלניא ואמר רבא ואפי' למ"ד לא מבטלי' קלא כי הא מבטלי' קלא מימר אמרי עיינו רבנן בקידושי' וקידושי קטן הוי והכי אמר התם דנפק עלה קלא דאיקדש לקטן הנראה כגדול ומסיק עדיין לא הגיע לפלגות ראובן וטעמא הוי משום דכל היכא דקא מקדש והעדי' לפנינו כי מפקעי רבנן לקידושי' ליכא למתלי במידי אלא מאי קמו רבנן במלת אבל כי ליתנהו לסהדי קמן אלא איכא סהדי הכא דאמרי פלוני מהיכן שמע כו' או ראו נרות דולקות וכו' כל כה"ג חיישי' אבל בנדון הזה לא חיישי' כדפרי' ואתה מורי וכל ביתך וכל כנותך שלום כנפש סר למשמעתך מאיר בר' ברוך שיחי'.
1
