תשובות מהר"ם, דפוס ברלין, שער ב ו׳Teshuvot Maharam, Berlin Edition, Part II 6
א׳שאלה. ועל האלמנה שייחד לה בעלה קרקע שהי' דר בו לכתובתה גובה כתו' בלא שבועה מאותו קרקע כדאי' בפ' אע"פ (כתובות נ"ה ע"א) ומה שהאפטרופא של היתומי' טוען נהי דליכא למיחש דלמא אתפסה צררי מ"מ ניחוש דלמא איהי תפסה מעצמה להא ליכא למיחש דקיי"ל כר"ש דאמר בפ' הכותב (כתובות פ"ז ע"ב) כל זמן שאינה תובעת כתו' אין היורשי' משביעי' אותה לא על אפטרופסות שבחיי בעלה ולא על אפטרופסות דלאחר מותו. ומעשה הי' בימי ר"ת שהושיבה בעלה חנונית והיתה נושאת ונותנת בהרבה מעות ואומרת לבעלה שאינן שלו ולא השביעה ר"ת דכיון דהלכה כר"ש בהא דקאמר כל זמן שתובעת כתו' יורשי' משביעי' אותה ומוקמי' לה כאבא שאול בן אמא מרים דפסקו לעיל כותי' ה"נ הלכתא כותי' בסיום דבריו אינה תובעת כתו' אין היורשי' משביעי' אותה וכן פסק ר"ח והכא ליכא לאשבועה משום דתובעת כתו' דהא מודה ר"ש דכשתובעת כתו' משביעי' אותה דה"מ כשהשבועה באה בשביל גביית הכתו' אבל היכא שאין השבועה באה בשביל הכתו' כיון דייחד לה קרקע אין משביעי' אותה בשביל אפטרופסות בטענת שמא אע"ג דכל אפוטרופסות נשבעי' שלא בטענה זאת אינה נשבעת כר"ש אא"כ טועני' טענת ברי ועוד דכה"ג לא מקרי תובעת כתו' כיון דעשה לה קרקע אפותיקי הוי' כמוזקת תדע דאמר בפ' המקבל (בבא מציעא ק"י ע"א) יתומי' אמרי' אנו השבחנו ובע"ח אומר אביכם השביח על היתומי' להביא ראי' דכיון דעשאו אביהם אפותקי הו"ל כמוחזק ויתמי לייתי ראי' ויטלו.
1