תשובות מהר"ם, דפוס ברלין, שער ב ס״גTeshuvot Maharam, Berlin Edition, Part II 63
א׳שאלה. אלכה נא אל ההר הגדול אשר משם יוצאה הוראה לישראל הנני מגיד הקורות שאירע לבחור אחד כהן שראה שאשתו הלכה לקראת בחור אחד למקום יחוד ושהו שם שעה קטנה לא כדי טומאה ונתפזרו שאמה של אשה באתה אליהם בנר דלוק ואחר אותה המעשה פעם אחרת הי' אותו הבחור כהן שוכב על מטתו בלילה בשעה שהעולם ישנים ושמע אחורי הכותל שהיו ביחד ומחמת קול נשימתן הבין שקלקלו ולא דבר אליהם שום דבר וגם בלילה פעם שנית שמע כמו כן שהי' ביחד והבין שקלקלו מחמת נשימתן אבל לא ראה שקלקלו אלא שהו כדי טומאה וסמך אזנו לכותל ושמע בקול נשימה כדרך שאדם משמש עם אשתו מחמת הנשימה ששמע ומחמת היחוד ששהו שם הי' דעו לאוסרה עליו ואותה הלילה שקלקלה ראה הבעל שאיחרה מלבא לישן ולמחרתו של הבנת קלקול הוכיח אותה על מעשיה ועל קלקוליה והשיבה מבעל אחר אתה חושדני זה אני קובל למי שאמר והיה העולם שנפלת לחלקי וקודם מעשי' הללו לא היתה אוהבת אותו והוא ואהב אותה ותמיד מפייסה ולא הטתה אזנה וכל שמושו עמה היתה בעכ ותאיר עינינו אם היא מותרת לו אם לאו ושלום.
1
ב׳נראה בעיני א"כ הוא הדבר כמ"ש ששמע אותם שהי' ביחד ושמע קול נשימתן כדרך המנאפי' שמנשימי' בשעת תשמיש דודאי אסירא עליו דרבי' יצחק פסק דלא בעי שיראה כמכחול בשפופרת אלא משירשאה אותם כדרך מנאפים וכיון ששמע אותם יחד מנשימים כדרך מנאפים מה לי דרך זו מה לי דרך אחרת כדרך המנאפים סתמא קתני כך לי סימן רע זה כמו סי' אחר ובלבד שיאמר שברי לי שאשתו היתה שאין לו לתלות באשה אחרת א"כ ודאי שויתה עלי' חתיכה דאיסורא וגדולה מזו אמרו ביבמות (כ"ד ע"ב) רוכל יוצא ואשה חוגרת בסינר הואיל ומכוער הדבר תצא וכן מנעלים הפוכים ורוק למעלה ואע"פ שר"ת מפרש תצא מרוכל ולא תצא בעלה הא ודאי האי עובדא מכוער היה טפי לאוסרה גם על בעלה ועוד שר"ת עצמו חזר בו ואמר דנ"ל דתצא אף מבעלה בדבר מכוער וכן פסק בשאלתות דרב אחאי דאף מבעלה תצא ומיהו פי' דדוקא שראו עדי' דבר מכוער דאיכא לעז טפי דעדים מפקי לקלא אבל בראית בעל לחודי' בדבר מכוער לא מפקי' לה היינו דוקא בדבר מכוער אבל אם חזה אותה נבעלת לאחר פשיטא דאסירא ליה דהוי כמו ביאה ודאית ומיהו ה"מ לאוסרה עליו אבל להפסידה כתו' לא מהימן אלא צריך עדים. ומיהו אם לא הכיר בודאי שאשתו היתה אלא מתוך שנתייחדה פעם אחרת תולה לה בשביל כן אינה אסורה אא"כ אומר שנתברר לו שלר היתה לשם שום אשה ההיא שעתא אלא אשתו ודאי אסירא ליה אפי' אם הוא ישראל ולענין זה אין חילוק בין ישראל לכהן אלא כנ"ל לפי שיטת רבותי ושלום יחזקי' בר' יעקב נ"ע. ואחר שלחו לפני מורי שי' והשיב חכם שאסר אין חבירו רשאי להתיר וחלילה לי להתיר מה שאסר מורי הר"ר יחזקיה' ואם הייתי בפניו הייתי נושא ונותן עמו דק"ל על דבריו דאין אוסרי' על היחוד ואין אוסרי' אלא בקינוי וסתירה או שיראו כדרך המנאפים ששוכבים בקרוב בשר אבל מה ששמעו אותם מנשימי' מה בכך שמא היו משתגעים ביחד דרך שחוק ולא אסרי' בהא דאפי' בדבר מכוער לא אסרי' כגון רוכל יוצא ואשה חוגרת בסינר דהיל"ל אם לר הסירתו מעליה לזנות למה היתה מסירה אותו וכן כל שאר דברים מכוערי' דק אחשיב שיש רגלים לדבר טובא אפ"ה אם אין עדי' שראו בדבר מכוער לא אסרי' לה על בעלה בראיית הבעל כ"ש הכא שיש לתלות משק שדים אלא ששגעו ומן השיגעון הזה הי' משתמע קול גניחותיהו ואני חדשתי חידוש גדול באותה השמועה ליישב דברי השאלתות ואין לי להאריך ואני אינו מתירה כלל עד שיתרפא מורי הרב ואבחנה דברי עמו ושלום מאיר בר' ברוך שיחי'.
2