תשובות מהר"ם, דפוס ברלין, שער ב ס״דTeshuvot Maharam, Berlin Edition, Part II 64
א׳שאלה. וששאלתם שבאים בני אשתו ליטול כתו' בנין דכרין בהא מלתא איכא פלוגתא דרבוותא וכ' ר"י בעל העיטור זצ"ל וז"ל ודוקא מתה אחת בחייו ואחת במותו הא לא מתה אותה שבמותתו היתה חיה אין נותנין לבני ראשונה כתו' בנין דכרין אע"ג דאיכא מותר דינר וכן פי' ר"ח והגאוני' נשאל גאון נשא אשה ומתה בחייו ונשא אחרת ומת הוא לזו בנים ולזו בנים ונטלה שנייה כתו' ועודה בחיים יש להם לבני ראשונה כתו' בנן דכרין או לא והשיב דבר זה אינו מפורש בגמ' ואין דנין בדבר שאינו מפורש ולא שמענו בשתי ישיבות מי שנתן כב"ד לבנים ואשת אביהם קיימת אבל בתשו' רבינו קלונימוס זצ"ל מלוקא דייק שנייה דומי' דיורשי' ובין היא ובין יורשיה מקדם הוא דקדמי הא איכא שקלי והכי אפזיקא במתיבתא וכתיבא לכל גדול וליכא למיזז מינה עכ"ל וכיון דאיכא פלוגתא דרבוותא אנן לא עבדי' בה עובדא. ועוד שיש גאונים שפסקו דבטלה לגמרי בזה"ז כתו' בנין דכרין שהרי כ' רב חנני' גאון וז"ל היום כמה שנים בטלה כתו' בנין דכרין מישיבתינו ולמה בטלה לפי שצריך דקדוק בנכסים שיש להם בראוי ובמוחזק ובמותר דינר ואם אמרו היתומי' הרי אנו מעלין על נכסי אבינו מותר דינר אין שומעי' להם וצריך חקירת ב"ד ושומת זקנים שלא להוסיף על הדמים ועוד דעיקר תקנה כדי שיתן לבתו כבנו והיום ולואי שיתן לבנו כבתו וכמה פעמים הוצרך הדבר לנדות כל מי שירבה בכתו' בתו וכיון שכך הוא בטלו כתו' בנין דכרין. ומר רב דוסא אמר לא חזי' רבוותא דהי' קמן דדייני להו כתו' בנין דכרין ומשני נפישותא לא דייני להו בתרי מתיבתא וכיון דעברי להו כמה שני אנן נמי לכתחלה לא דייני' להו בהכי אלא למר רב האי אמר היאך מבטלי' רבנן כב"ד ואמר רב שמואל אמר הרבה חכמים הורו שכבר בטלו כב"ד בזה"ז ומסתבר טעמי' ואפי' למ"ד לא בטלה ה"מ בקרקעי אבל במטללי בטלה לפי שלא מצינו בה לא תקנה ולא מנהג עכ"ל וכ"כ רמב"ם אע"פ שתקנו הגאוני' שתהא אשה גובה כתו' במטלטלי' וכן כל שאר תנאי כתו' ככתו' הם וישנו במטלטלי' כמו במקרקעי חוץ מכתו' בנין דכרין שלא מצאנו מנהג ירושתה פשוט בכל הישיבות לפיכך אומר אני מעמידי' אותו על דין התלמוד שאין יורשי' בכתו' אמם אלא מן הקרקע אבל התוס' פסקו אף ממטלטלי ותנאי כתו' ככתו' דמי לכל מילי.
1