תשובות מהר"ם, דפוס ברלין, שער ב ס״טTeshuvot Maharam, Berlin Edition, Part II 69
א׳שאלה. יורה המורה נבוכים לעמו מלקוש ויורה הוא מורינו הר' מאיר על אודות ראובן שחייב לשמעון מנה ושם לוי ויהודה ערבים לפרוע לו לזמן פלוני ונדרו הערבים לשמעון שאם לא יפרע לו ראובן לזמן שקבע לו שיאכלו בכל יום ב' אכילות על ראובן עד שיפרע לשמעון וראובן כתב שט"ח לערבים וגם תקע כפו לפדותם ולפצותם לכל מיני הפסדות מזה כתב שטר ובשטר כתוב תקיעת כף ועתה נפטר ראובן בתוך הזמן והניח יתומי' ואלמנה ואין כאן כדי כתו' ועתה שמעון תובע את הערבים או שיאכלו או שיתנו לו מעותיו שכך היה התנאי ועתה יורנו מורינו אם בע"ח קודם לכתו' אשה במטלטלי' ואם זה דומה לרבית הגוי שנזקקי' לנכסי יתומי' ואם אינו דומה לרבית מ"מ בכאן אין היתומי' מפסידי' כלום דבלא"ה תגבה האלמנה הכל ובע"ח קודם לכתו'. ויורנו מורינו ראובן נשא אשה ולה בנים קטנים וכשנפסקו נדוניא לראובן אמרה ל' זקוקי' אני נותן לך וכ' זקוקי' נותרי' לי אותה אייתר לבינ ולא הפרישה הממון זה מזה אלא היו נושאים ונותנים בו ביחד ונפטר ראובן והאלמנה טוענת על רוב הממון הוא של בניה הקטנים מי אמרי' מאחר שראובן נשא ונתן בממון בחייו בחזקתו קיימי. ועוד יורנו רבינו אלמנה החשודה על השבועה אם פסיד כתו' מאחר שאינה יכולה לשבע. יוסף בר' משה ז"ל נתן בר' יעקב זצ"ל. יצחק בר' שלמה. תשובה. אין פנאי להאריך ובקצרה אשיב למיודעי החתומי' דבע"ח קודם לכתו' כדאי' פ' הכותב (כתובות פ"ו ע"א) האי מאן דאיכא עלי' בע"ח וכתו' אשה עד וליכא אלא ארעא לבע"ח יהבי' ליה לאשה לא יהבי' לה יותר ממה שהאיש רוצה לישא אשה רוצה להנשא ומזה פסקו רבינו האלפסי ורב האי גאון זצ"ל דה"נ במטלטלי' בזה"ז דלית בהו קדימא לבע"ח יהבי' לי' לאשה לא יהבי' לה אלא מה שיותר בנכסים לאחר שיפרעו לבע"ח ואין שייך כלל כאן אין נזקקי' לנכסי יתומי' כו' כמו שכתבתם דסוף סוף אי בע"ח לא גבי' להו האשה היתה גובה אותם.
1