תשובות מהר"ם, דפוס ברלין, שער ג ש״עTeshuvot Maharam, Berlin Edition, Part III 370
א׳ראובן טען על שמעון שכנתי בידך חפצים שוים י' ליטרין בל' דינר והא לך מעותיך ואפדם ושמעון משיב הנה השכנתי חפצך ליד הקדיש והכל במצותיך ולא עשיתי עם חפצך אלא כדין וכשורה וראובן טוען עוד הלא ראייתי ברורה שחפצי בידך עדיין ושמעון משיב אלו קניתי מיד הק"ו ז"רשינ"ש ואיני חייב לך כלל ועוד טען ראובן הנה העדת עדות שקר עלי ובזה הפסדתי י"א ליטרי' ואני תובע ממך כל ההיזק שעלה עלי ושמעון משיב ח"ו להד"ם ואני שואל ממך דין וקובלני ממך לרבותי שכתבת כתב שקר בשמי וחתמת שמי עליו אשר לא דברתי ולא עלה על לבי ועוד טוען ראובן הנה נקדתי לך חומש ועדיין לא נתת לי כירותי ויש לי עדים שאתה חייב לי ג' ליטרי' ושמעון משיב פרעתי. מקור בין מעיין שכל ... הכל יודעין כי שפתי כהן ישמרו דעת וידוע כי כבר מקדם כו' אכתוב אשר עם לבבי בדין זה מסיפא לרישא ירצה כקרבן אשה על שכר הניקוד ישבע שמעון שפרעו ויפטר וכן ר' מן העדות שקר יורה ע"פ אותה שבועה ויפטר ומן המשכון אם שמעון מודה כי ראובן בתחלה השכינה לו בל' דינר נמצא שקנאה לענין יתומים ולענין חמץ בפסח ולענין לקדש בו אשה אפילו בשעת הלואה ואם אח"כ א"ל להשכין לגוי ברבית לא יגבה ראובן הרבית אלא הל' דינר ויחזור לראובן החפצים דלא אשכחן היתר ברבית אך בעומד אצל הגוי ואפילו אם הוא עשוי למכור לגוי את כליו הנה אין כאן מכר אבל אם שניהם מודים כי א"ל בתחלה להוליך העבוט לגוי הדין עם שמעון אפילו אם אינו עשוי למכור הרי הוא עשוי להשכין אבל אם ראובן אומר שהשכינו לשמעון ושמעון אומר שהשכינו לגוי על ידו ולקחו מן הגוי ישבע שמעון בפני הגוי בכמה קנאו ואם רוצה זה עצמו לתן לו ראובן יחזירם לו מפני שורת הדין וגם דדמי לגבאי צדקה דפורטים לאחרים ואין פורטים לעצמן וראיה מפ' הכותב (כתובות פ"ה ע"א) כי אמר לההיא אתתא אית לך סהדי דתבעתינהו מחיים אלמא כי בא הדבר דרך המשכונות לאו כל כמיניהו לומר לקוחי' הם בידי וגם לא דמי למבריח ארי מנכסי חבירו דהתם מפרש בירושלמי במזונות וכיו"ב אפילו אם יש לו משכון דלמא מפייסינא ליה אבל הכא לגבי גוי שנאמר בהם כתוא מכמר לא.
1