תשובות מהר"ם, דפוס ברלין, שער ג שע״אTeshuvot Maharam, Berlin Edition, Part III 371
א׳ראובן מת ואחרי פטירתו אמרה זוגתו האלמנה ואמה ראובן הניח ס"ת ותפלות שלו הגדולה והטובה לצדקה לזכר נשמתו ויבררו הקהל אם ירצו הס"ת יזכירו נשמתו עם שאר נשמות ואם ירצו בתפלות יתננה להם ע"מ שיתפללו בה בקביעות י' שנים ואמרו הקהל חפצים בהתפלות אמרה האלמנה ואמה לא כי אלא חפצינו שלא תתפללו בשום תפלות אחרות אלא בזו עשר שנים ובאו לדין וטען אפטרופוס של הקהל אותה תפלות שנתרצו האלמנה ואמה לתת לצדקה לקהל ע"מ שיתפללו בה י' שנים כן חפצינו לעשות והשיב האפטרופא של האלמנה מעולם לא אמרתי לתן התפלות לקהל והשיב האפטרופוס של הקהל יש לנו עדים בקהל שכך נתרצו כמו שכתבתי לעיל ואם אין לנו אז מה שנראה לרב נעשה ועשו ברכה בס"ת על כל הקהל שיבאו ויעידו מקצת הקהל העידו שאמרה האלמנה התפלות לצדקה לקהל ע"מ שיתפללו בתוכן י' שנים ומקצתם העידו שלא שמעו מן האלמנה אלא מן אמה ויש שהעיד ששמע מן אמה י' שנים יתפללו בה בסתם ויש שהעיד ששמע מן אמה י' שנים ע"מ שלא יתפללו אלא בה בלבד.
1
ב׳תשובה. אשיב בקצרה למרבה המשרה גרסי' בפרק הזקת הבתים (מ"ג ע"א) בני העיר שנגנב ס"ת שלהם אין דנין אותה בדייני אותה העיר ואין מביאין ראיה מאנשי אותה העיר כו' ופריך ולסלקו בי תרי מינייהו ולידיינו ומוקי לה תלמודא תנו מנה לקנות בה ס"ת ושאני ס"ת דלשמיעה קאתי ואפילו את"ל דתפילות אין להם דין ס"ת דלשמיעה קאתי דדברים שבכתב א"א רשאי' לאומרן בע"פ משא"כ בתפלות אפ"ה נ"ל דאין בני העיר יכולים להעיד על ככה לפי שנוגעים בדבר וסילוק אינו מועיל אלא לגבי דיין לדברי רבינו ברוך איש תרומות זצ"ל כמו שפי' בנדה פ' בא סימן אבל לא לגבי עדות דבעי תלתו וסופו בכשרות ואע"פ שרבינו שמשון כתב דסילוק מועיל אף לגבי עדות דלא בעי' תחלתו וסופו בכשרות אלא מחמת פסול גזלנות וכיו"ב ומחמת קורבה או פסול שבגופו כגון סומא ושוטה אבל פסול מחמת שנוגע בדבר לא בעיא אל אסופו בכשרות הלכך מהני סילוק מ"מ כיון דאיכא פלוגתא דרבוותא בהא ולא ידעי' היכא הלכתא מספיקא לא מפקי' ממונא מחזקת מריה. ועוד שהדעת מכרעת קצת כדברי רבי' ברוך מדפריך כמה זימני' ולסלקי בי תרי מיניהו ולקיימה ולסהדי סוף דבר כנ"ל שאין בני העיר כשרים להעיד על ככה אפילו אי ליתנו מאי דקא מתהני מן התפלות ותושקט ותושליו נצח עם כל כנותכם כנפש סר למשמעכם מאיר. וצריכה לשבע שלא נדרה לתן לקהל התפלות.
2