תשובות מהר"ם, דפוס ברלין, שער ג שפ״זTeshuvot Maharam, Berlin Edition, Part III 387
א׳ואשר תמהת שמדליקין נרות ביו"ט שחרית שרגא בטיהרא מאי מהני ודמיתן לנר של אבטלה לא דמי דאלו הנרות עשויות לכבוד שמים לטפויי שמחת יו"ט וברוב אורה איכא שמחה כדכתיב ליהודים היתה אורה ושמחה וכתיב נמי אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה וכתיב והשבתי מערי יהודה קול ששון וקול שמחה קול ריחיים ואור נר אלמא דאורה יתירה עבידי לרבויי שמחה וכיו"ב איכא טובא. ונרות של הקדש היו מדליקין מבע"י גדול ואע"ג דהיו חולקים ודולקים כל הלילה מ"מ א"צ באותה אורה לגבוה כי לא לאורה הוא צריך והלא כל באי עולם אין הולכים אלא לאורו ואדרבא נראה וניכר יותר שמדליקין נרות לכבוד שמים ביום מבלילה ובלבד שיהו בני אדם מצויים בביהכ"נ ונר חנוכה נמי מדליקין מבע"י משתשקע החמה כל זמן שפני המזרח מאדימים ואע"ג דאכתי הן עוד היום גדול וא"צ לאותה אורה סוף דבר נרות שמדליקין שם מצוה בבתי כנסיות ובבתי מדרשות לא מקרי כלל של אבטלה ומותר להדליק ביו"ט ומתוך שהותרה לצורך הותרה נמי שלא לצורך ובלבד שתהא לצורך שמחת יו"ט קצת אע"ג דלאו אוכל נפש הוא וה"נ איכא שמחת יו"ט דברבוי אורה איכא שמחה וכ"ש הכא דאיכא נמי מצוה ונר של אבטלה מקרי כגון שמדליק נר במקום אחד שאינו סבור שיהא לו צורך להשתמש שם אלא מדליקו על הספק ונמצא שלא נשתמש שם ההוא נקרא נר של אבטלה. ומה שנודרים ונודבים נרות המערכות להתנאות לפני בוראינו אין אלו קרויים נרות של אבטלה כלל נהי דשרגא בטיהרה לא מהני כולי האי מ"מ מהני קצת דאינו דומה אורה של ק' לאורה של ק"א דאלת"ה היכי שרי אפילו בלילה להדליק ביו"ט [כמה] נרות כיון דאפשר להשתמש לאורה של נר אחד א"כ הו"ל כל אינך אחריני של אבטלה אלא י"ל כדפי' ועוד [דאיכא] כבוד קהל ריבוי נרות אפילו ביום כדאיתא בפ' אלו דברים (ברכות נ"ג ע"א) שכל שמוציאין לפניו ביום וכו'.
1