תשובות מהר"ם, דפוס לבוב ק״וTeshuvot Maharam, Lemberg Edition 106
א׳אדם שאמר לחבירו אני חייב לך מנה והלה משיב אינך חייב לי כלום למחר פגעו ותבעו מאחר שאמרת שאתה חייב לי תן לי. זה השיב מאחר שאמרת שאיני חייב ליתן לך לא אתן לך נר' דפטור דהא פירש"י (ב"ק נה:) טענו בחיטין והודה לו בשעורי' פטור ופירש"י פטור מכול' חיטין לא יתן לו דהא לא הודה לו ושעורים נמי לא יתן לו כיון דהתובע לא שאל לו מחל לו אע"ג דיש להקשות מפ' המפקיד (ב"מ ד' נז.) שנים שהפקידו אצל אחד שני כלים אחד גדול ואחד קטן וכו' ואמאי הוה לי' למיפטר הנפקד גדול לא יתן דהא לא הודה לו לכל אחד אומר איני יודע וקטן לא יתן כיון דלא שאל מחל לו. מיהו משם לא קשה דהתם אמר אינו יודע ואין להם טענה על הנפקד רק זה על זה אבל הכא ודאי מחל לו וה"ה בנדון זה ועוד דמצי למימר עיינתי בחושבנאי לא פש לך גבאי ולא מידי כהנהו גינאי דפ"ק דגיטין (ד י"ד.). ומיהו התם הוה מצי למימר דאיכא סהדי דקמייהו עבד חושבנא ואישתכח דטעותא היא. מיהו בפ' השולח (גיטין ד' מ:) תניא האומר כתבתי ונתתי שדה לפלוני והוא אומר לא כתבת ונתת לי הודאת בעל דין כק' עדים דמי ובפ' יש נוחלין (בבא בתרא ד' קכח:) שלח ליה רבא לרב יוסף בר חמא המוציא שטר חוב על חבירו מלוה אומר לא נפרעתי ולוה אמר פרעתי מחצה והעדים מעידים אותו שפרע הכל נשבע וגובה מחצה ועוד אמר התם (ד' קנה.) נפלו לו נכסים ירשו אחים עמו ופריך אמאי האי לאו אחינו הוא קאמרי והודאת בע"ד כק' עדים דמי ובפ' שבועת הדיינין (שבועות ד' מא:) ההוא דא"ל לחבריה הב לי ק' זוזי דאוזיפתך א"ל להד"מ אזל אייתי סהדי דאוזפי' ופרעיה וכו' עד כל האומר לא לויתי כאומר לא פרעתי דמי ופ' שנים אוחזין (בבא מציעא ד' ג':) אמר מה לפיו שכן אינו בהכחשה ופירש"י אם הודה לו במנה ובאו עדים והכחשוהו לאמר אינו חייב לו אינו נפטר בכך דהודאת בע"ד כק' עדים דמי ובתוספתא (ב"מ פ"א.) גרסי' הודאת בעל דין אימתי בזמן שתבע והודה לו אבל אם הודה בעצמו יכול לחזור בו שהפה שאסר הוא הפה שהתיר:
1