תשובות מהר"ם, דפוס לבוב ק״כTeshuvot Maharam, Lemberg Edition 120

א׳אתם ידעתם כי יש בידם פסק דין מקהלינו שיש להם יישוב בקוטלי מבורק ואני הקטן חתמתי עמהם ואף כי^טצ"ל עתה הוא נצרך לחתני כו'. אתה צריך לחתני חתימתי קודם ובפ"י יוחסין (דף ע':) אמרי' אם קודם מעשה אמרה שומעין לו והמעורר לומר איך נסמוך על עדות ה"ר מנוח כיון דלר' ישראל גיסו אינו כשר הדר בקוטלי מבורק הלא כשהעיד לא היה גיסו ועוד כתב ה"ר אביגדור דאפילו הכי כשר ואין משיבין את הארי לאחר מיתה ולדבריו הסכים ה"ר משה בר' יהודה ומי ירים ראש בין שני הרים גדולים ועוד אני הקטן דקדקתי לפני רבותי מקודם כי אין ביישוב לא קנין בית ולא קנין שדה ואינו דומה לדין ממון אלא התרות איסור יש בו ולכך הקילו להאמין עד מפי עד וכן יש להאמין לאחד ויש להבין מכמה ענינין שאין דומה לדין ממון שגם הבנות יורשת בו ובני האשה דאשה ראשונה אין להם יישוב אחר אביהם^יאולי צ"ל עם הבנים. שיש לו מאשתו שניה^כאולי צ"ל ואין הבנים. והבנים חולקין בישובין זה כנגד זה כמו בשאר ממון אלא כיון שהותר האיסור מותר ולכך אין להחמיר כל כך בנוגעים ומעשים בכל יום שמעידים בעלי היישוב וכשהעיד ר' יצחק בר' שבתאי ידעו הקהל ממיידבורק שר' חננאל הנשיאי מיוצאי ירך ר' פסח הוא בן דודת אשתו ולא הקפידו על כך ועוד כי באותה שעה נסתלק ר' חננאל לזכות^לבהכ"י בקולי מבורק. בקוטלי מבורק וא"כ כשר לעדות ר' יצחק לכל השאר ואפי' בלא סילוק מי שכשר לו עדותו יזכה לו והקרוב יפסיד כי למה יפסיד הנכרי שכשר לו העדות בשביל קרוב אחד שראוי לזכות באותו העדות אלא הקרוב לא יזכה והשאר לא יפסידו ואפי' בממון דינא הכי כדמשמע פ"ק דמכות ( ד' ז') גבי^מבכ"י אליעזר וט"ס. אילעי וטוביה קרובי דערבא הוו סבר רב פפא למימר גבי לוה ומלוה^נצ"ל רחיקי נינהו. ומסיק אי לית ליה ללוה לאו בתר ערבא אזיל משמע היכא דאין להם אחריות זה על זה העדות כשר וגבי יישוב אין שום אחריות זה על זה ולכך מי שכשר לו יזכה ואחר כל זה נמצא עתה עדות חדש שאין בו שום ספק שהעיד ר' יעקב בר' יצחק נ"ע. כחשקי דורשי טובתם שמואל בר יצחק מג"ן עז"י: