תשובות מהר"ם, דפוס לבוב קל״זTeshuvot Maharam, Lemberg Edition 137

א׳על אחד שנשא את אשתו ולא נפרע נדונייתו ולא דבר בשעת הנישואין אם בקנין גמור היו התנאים יש כח בשטר להוציאו בדיינים^וכיון לכתובות דף ק"ב. וא"כ תיבת ובקנין ט"ס הוא. ודרב גידל לא איירי אלא באמירה ובקנין ובענין עמדו וקידשו מתוך אותן דברים^זתוס' כתובות דף ק"ט. ד"ה תישב. כדפירשב"ם ודברי הירושלמי (ריש פ' אע"פ. ופ' י"ב הל' ב'.) דקאמר ובלבר בנשואין הראשונים מוקמינן לה באבי הבן כי התם דמייתי (ב"ב ד' קמד.) המשיא לבנו בבית קנאו אבל בבתו בכל נישואין^חע"כ גרסינן כדכתיב דהא בהדי' קאמר כמה את נותן לבתך כו' וכן אמרו שם בירושלמי האב פוסק על בתו. וא"כ תימא מנ"ל הא. קני באמירה ובאותה מדינה יכול להוציא את אשתו לנוה היפה וביש בו ישראל ועל חילוק ארצות לנשואין^ט צ"ל מדינות. במדינות ידועות כמו מצרים בבל שנער ועילם^יצ"ל נחשבות לחילוק ארצות. ורבותינו שבארץ ישראל נקטי שלש ארצות לנישואין שלא תיחשב כל ארץ ישראל אחת ודוקא שהוא ממדינת האשה אבל בן גליל שנשא אשה מיהודה כופין אותה לצאת אחריו שעל מנת כן נשאה וכן כתוב^כט"ס הוא. בברייתא ובתוספתא (פ' י"ב דכתובות) ובירושלמי (שלהו כתובות.) יש להפך. ובס' הישר האריך ר"ת בזה. ודיני כפייה ביד הבעל לגרשה בלא כתובה אם לא תאבה ללכת אחריו ואם לא ירצה לגרשה ילך אחריה במקומה ובאותה מדינה לנוה יפה ובעיר שרובה ישראל יכול להכריחה. יחיאל בר' יוסף: