תשובות מהר"ם, דפוס לבוב קס״בTeshuvot Maharam, Lemberg Edition 162

א׳^גהובאת בתשובת מיימון הל' מאכלות אסורות סי' ט"ו. גם על חמאה של גוים יש אוכלים אותה אע"פ שלא ראוה^דצ"ל שנעשית ויש פורשין. וכ"ה שם: שפורשין ובמלכותינו מרתיחין החלב אצל האש ומלקטין שומן החלב ופעמים שנותנים בה ניסיובא חלבא. יצחק בר שמואל ז"ל: על החמאה נ"ל היתר גמור כמו שפסקתי על הגוים החולבים לצורך עצמן לגבן דאין מערבין בו דבר טמא ולא חששו בו אלא לנקורי וסייעתא מפר"ח דכתב אגב איטפא קאי בי' זיהרא (ע"ז ד' לה.) ואע"ג דנגזור על גבינות הגוים אי לאו דקאי בי' זיהרא ביני איטפא היה מותר היבש ובחמאה ליכא איטפא דלוקי זיהרא הלכך יבש שרי^הצ"ל ובד' ימים הוי הגבינה יבשה והוי כו'. וכ"ה שם. והוי שריא אי לא מוקי איטפא לזיהרא ואז החמאה מותרת שעירבו בה נסיובא דחלבא ואותה שאין מערבין בה נסיובי רחלבא מותרת מיד ואם ספק עירבו בה נסיובי דחלבא או לא הוי ספיקא דרבנן לקולא ובמלכותינו אין מערבין וכולנו אנו אוכלין אותה ומי שדעתו יפה יטגן בה בצים. יעקב בר' מאיר זלה"ה: