תשובות מהר"ם, דפוס לבוב קס״וTeshuvot Maharam, Lemberg Edition 166
א׳ותו נראה בעיני דמה שהשמרים מחמצין לאו משום דהוי חמץ כמו שאור כדפ' שאינו אלא טנופת בעלמא ומחמת קיוהא הוא שמחמצין שהרי כמהין ופטריות מחמיצין החלב ושרו בפסח משום חמץ ותפוחים דאכלינן בפסח מחמיצין את העיסה בפ' כל המנחות (מנחות ד' נ"ד.) הילכך נראה בעיני כדפ' דחביות של שכר שהדיחה ונגבה ונתן בה יין או דבש קודם הפסח מותרים בשתי' בפסח דטע' הנפלט בטל בס' ואפי' אם תימצי לומר דבעיא לשעורי חביות כדמשערינן בכל הקדירות ואין כאן ס' אפי' היכי דשהי שכר לילה שלם בדופני החביות מותר ואפי' נתן בתוכה מורה אני דשרי משום שהמשקה של שכר שנפלט לתוך היין או לתוך הדבש נותן טעם לפגם הוא דכל הנבלע בכלי ולן בו לילה שלם ונפלט פוגם שמי שמכניסני באותה דיעה אז מאי קשיא לי' דאימר משקין אינן נפגמים בלינה ובפליטה אלא כל הנבלע בכלי ולן לילה אחר ונפלטרנ"ל מפגמת? ומפגמת היין והדבש שבחביות ושרו שכך פסק רשב"ם וה"ר אליעזר מבהם ז"ל דנותן טעם נפגם בפסח שרי אני ראיתי בפריש בחג הפסח לאחר שיצאנו מבית הכנסת שהתיר מורי רבי' יהודה ז"ל טעם לפגם וה"ר יחיאל בר יוסף היה באותו מעמד וכן אני נוהג תדיר בטעם לפגם בפסח ואפי' אותן שאוסרין טעם לפגם בפסת היינו שאם היה בעין היה נותן טעם לשבח אבל שכר ביין אפי' בעין מפגים הילכך מכל פנים נראה בעיני היתר גמור. יצחק בר' משה נב"ה:
1