תשובות מהר"ם, דפוס לבוב קצ״חTeshuvot Maharam, Lemberg Edition 198
א׳לתשובת מי' השייכים לפ' משפטים סי' י'. שו"ת הרשב"א ח"א סי' אלף צ"ד. ששאלת על ראובן שהלוה מעות לשמעון בחצי ריוח והיו המעות ביד שמעון עד שעבר שמיטה עליהן ואח"כ טען הלוה שמיטה וראובן לא ידע לטעון פרוסבול היה לי ואבד נ"ל דלא טענינן ליה אע"ג דאמר בפ' השולח (גיטין ד' לז:) כי אתו לקמיה דרב אמר פרוסבול היהמצ"ל לך ואבד. בספר יריאים פסק דדוקא בימיהםנצ"ל שהי'. שהוא מצוי בכל יום כתבת פרוזבול לפיכך אםסאירע. יארע שלא נכתב פותחין לו לומר פרוסבול היה לי ואבד אבל בזמן הזה שאין עתה מצוי לכתוב פרוסבול הוי כמו מילתא דלא שכיח ולא עבדו רבנן תקנתא אבל מ"מ הוא עצמו יכול לטעון פרוסבול היה לי ואבד שכך בזמן הזה כותבין כמו כן פרוסבול דדבר קל הוא הרבה כדאמר בפ' השולח (גיטין ד' ל"ז.) רבנן דבי רב אשי מסרי מילתייהו אהדדי וכן ר' יוחנן מסר מילתי' לר' חייא בר אבא א"ל ר' צריכנא מידי אחרינה א"ל לא צריכת משמע דבדבר קל יכולין לתקן שלא ישמט וכן הלכה כאילו אמוראי בתראי ולא כמו שאמר לעיל באותו פרק (ד' לו:) דדוקא דייני דרב אמי ורב אסי דאלימי לאפקועי ממונא אבל בשאר דייני לא. ושלום מאיר בר ברוך זלה"ה:
1