תשובות מהר"ם, דפוס לבוב רי״גTeshuvot Maharam, Lemberg Edition 213

א׳וששאלת על מר מאיר שנתיישב בעיר אחת שנים רבות וקנה שם בתים ונטע שם כרמים ופרדסים ואכל את פרייהן וכתבת עליו שהיו מעררין עליו בחייו עד שבא מור' קרובי הר' יהודא הכהן ז"ל והחזיקו בישוב ועתה יש מבני העיר מעוררים להוציא את חתנו משם ואומרים כי חמיו לא הי' לו ישוב אם מורי החזיקו בישוב בתורת ב"ד מי הוא אשר יבא אחרי המלך אחריו אין להרהר כדי הוא מורי לסמוך עליו בגדולה מזו כי דינא בתר בי דינא לא דייקי ותגזור אומר לבטל את המעוררים ואם באנו להרהר אחר בית דינו צריכין אלו לדקדק אחר כל ב"ר שעמד להם לישראל מימות משה רבינו ע"ה עד עתה. ואשר כתבת שזה כבר עברו שנתיים ששאלתני מר' יצחק בר' רחביה שנתגרו בו טובי העיר והחזקנוהו בישוב משום דהוו לי' סהדי דדר בי' אבוה בשופי שנה או שנתיים ומטעם טומנין ליורש היכי דדר בי' איהו ג' שנים בשופי ממורי הר' יהודה הכהן שמעתי שהי' דן כן אין נ"ל טעם גמור דלא שייך הכא למימר טוענין ליורש (ב"ב ד' מא.) דהתם דוקא טענינן לי כגון זה פתח פיך לאלם דאי בעי טעין אנא מינך זבנתי' ואכלתי' שני חזקה. אבל הכי אפי' אי טעין מינייהו זבנתי' לא הוי טענה דכיון דאינהו נמי דיירי בהדי' בעיר ולא חיישינן למחוי הילכך אין חזקתו חזקה כדאי' פ' חזקת הבתים (בבא בתרא ד' כט:) גבי ההוא דאמר אנא בשכונה גואי הואי וא"ל רב נחמן זיל^טצ"ל ברור: גמר אכילתך אמנם שגג ואפשר שמורי לא בתורת ראי' ברורה הי' דן כן במקום אחר אלא בדיני ישוב התלוים במנהג ונהרא נהרא ופשטי' והרבה מנהגים יש בדבר זה שאין להם על מה שיסמכו כהררים תלוים בשערה כשמצא לדבר סמך כל דהו עשה לו יחד וקבע בו מסמרות וכדי הוא לנהוג זה המנהג על פיו ולהנהיג באותו מקום כאשר קבע וכן בכל המקומות שלא^יצ"ל נהיג. נוגע דבר זה יתכן לנהוג כן: