תשובות מהר"ם, דפוס לבוב רכ״וTeshuvot Maharam, Lemberg Edition 226

א׳^נמרדכי שבועות פ"ז סי' תש"פ. וששאלת על ראובן שמת והניח אלמנה ושתי בנות ואחת מן הבנות נשואה ומתה אחר אבי' ואח"כ מתה האלמנה קודם שנשבעה על כתובתה והבת שנשארה מחזקת בכל הנכסים ובעל הבת שמתה תובע חצי הנכסים לפי כשמת חמיו ירשוהו אשתו ואחותה והוא יורש חצי של אשתו לא ידענא מאי מספקא לך דהא ממ"נ זכה הבעל בחצי הנכסים אי הילכתא כרב ושמואל דאמרי אין אדם מוריש שבועה לבניו (שבועות דף מ"ז.) א"כ שקיל פלגא מחמת ירושה שאשתו ואחותה ירשו את אביהן כשמת וקשקיל איהו מנתה דידי' מכח שירש אשתו ואין לומר כיון שבחיי אשתו היה משועבד לכתובת האלמנה ולמזונותיה הוה לי^סצ"ל ראוי: ואין הבעל נוטל בראוי (ב"ב דף קכ"ה:) דהא ליתא דכה"נ לא מיקרי ראוי דא"כ בטלת ירושת בנו הבכור דאין לך^עצ"ל אחד. מני אלף דאין עליו כתובת אשה ובע"ח ומזון האשה והבנות אלא ודאי כל כה"ג לא מיקרי ראוי כיון דמחוסר גוביינא^פצ"ל וא"נ. וא"כ הלכתא כר' אלעזר דאמר יורשים נשבעין ונוטלין איהו נמי שקיל פלגא דהא לר' אלעזר דאמר יורשים נשבעין שבועת יורשין ונוטלין מ"כ לאו דוקא יורשים אלא כל הבאים ברשותם כגון לקוחות או כגון זה כדמשמע בהדיא ס"פ כל הנשבעין (שבועות דף מ"ח.) ועוד איהו נמי בכלל יורשים הוה דמה לי יורשיה ומ"ל יורשי יורשיה והא קיי"ל (ב"ב דף קטו.) דבן הבן ובן בן הבן אפי' עד מאה דורות הרי הוא כבן וא"כ אם באת החיה ליטול בשבועת יורשין מכח אמה איהו נמי משתבע שבועת יורשין ויטול מכח אשתו את ירושתה מכח אמה וכיון דהכי הוא ממ"נ הרי הוא כיוצא בה של הבת החיה לישקול כל חד וחד מינייהו פלגא בנכסי' בלא שבועה כי שבועה זו מה טיבה כיון דליכא מאן דטעין אלא איהו והבת וטענת של זכות שניהם שוה ובהדיא אמרינן פ' נערה (כתובות דף מ"ט:) ובס"פ יש נוחלין (בבא בתרא דף קל"ט.) מי שמת והניח אלמנה ובת אלמנותו ניזונית מנכסיו ניסת הבת אלמנתו ניזונית מנכסיו מתה הבת אלמנתו ניזונית מנכסיו אלמא נכסים בחזקתן קיימי אף לאחר שמתה אשתו אלא שצריך לזון את האלמנה ולא קיימי נכסי בחזקת שאר יורשין^צצ"ל אנא ברשות. הבעל וא"כ כי מתה האלמנה אח"כ פקע החיוב של מזונותי' וקיימי כל נכסי בחזקת בעל^קצ"ל הבת הבית לגמרי. וקל להבין: