תשובות מהר"ם, דפוס לבוב שי״בTeshuvot Maharam, Lemberg Edition 312

א׳אלופי ומיודעי הר' יעקב שיחי' ראיתי דבריך על בהמה מעוברת שלא ביכרה שקנה יהודי מעבדי הדוכוס שוללי שלל ובשעה שמכר העכו"ם לו א"ל אם תבא גויה פלונית שהבהמה שלה תן לה לפדותה ושוב באתה הגויה ונתרצה היהודי ליתן לה לפדות ולא הספיקה להביא מעות עד שילדה בבית ישראל לפום ריהטא נר' ודאי כמו שכתבתי לדמות לההיא דהמקבל נכסי צאן ברזל מן העכו"ם דולדות פטורים מן הבכורה (בכורות דף ט"ז.) משום דהוה לי' יד עכו"ם באמצע אבל כי דייקי יש בה הפרש וכן דעתי נוטה שחייבת בבכורה דהא^קט"ס הוא. אפילו ודאי הבעלים נתייאשו ביד הליסטים שלא היו יכולין להציל וראו וידעו^רצ"ל ולא. דלא היו מרדפים אחרי' וקניי' ישראל ביאוש ושינוי רשות כמציל מן^שצ"ל הגייס. העכו"ם ומן הנהר שהוא שלו וכדתנ' פ' הגוזל בתרא (בבא קמא דף קטז:) שיירה שהיתה מהלכת במדבר ועמד עליה גייס וטרפה ועמד אחד והציל היכא שאין הבעלים יכולים להציל כלל הרי זה הציל לעצמו ואפי' היכ' דלא אמר לעצמי אני מציל ולא דמי למקבל נכסי צאן ברזל דהתם יש לעכו"ם שעבוד על כל^תצ"ל הבהמות. העיר ואי אתי עכו"ם ובעי זוזי ולא יהיב לי' תפוס לה לבהמה ואי לא משכח לבהמה תפיס לה לולד והוי לי' יד עכו"ם באמצע ולא נתייאש מן שעבוד מהם מעולם אבל^אצ"ל הכא. התם כבר נתייאשו הבעלים דלא ידעי ליד מי הגיע הבהמה ואם יתנו להם לפדות אם לאו וכיון דאייאש וכבר קנייה ישראל ביאוש ושינוי רשות אע"ג דנתרצה הישראל לפדותו ליתן לו בדיבור בעלמא לא קני בלא משיכה ובלא כסף ועוד דלא דמי למקבל נכסי צאן ברזל דהתם כח העכו"ם לא מיחסר מעשה וכח ישראל מיחסר מעשה שישראל צריך ליתן לו מעות לעכו"ם לסלוקי' וכל כמה דלא סלקי' לי' מיקרי שפיר יד עכו"ם באמצע אבל הכא איפכא הוי וקנוי' היא ביד ישראל כבר ועכו"ם הוא דבעי למיתב דמי ואי יהיב דמי מרישא^בצ"ל הוא דקזבין לי' ומיעיקרא. דקזבין לי' מעיקרא ברשות ישראל קיימא וכי קאי ברשות ישראל חייבת. ושלום מאיר בר' ברוך שיחי':