תשובות מהר"ם, דפוס לבוב שי״זTeshuvot Maharam, Lemberg Edition 317
א׳ויין הנקרח בתוך החורף פסק רבי' שמחה דמותר בשתיה אם נגע העכו"ם ואע"פ שנימוח לאח"כ כדתני'צצ"ל בתוספתא. ספ"ב דטהרות מים טמאים שהגלידו ואין בהם משקה טופח טהורים נימוחו חזרו לטומאתם ישנה מקוה שאוב טהור משום מים שאובין נימוחו כשר להקוו' עליו אלמא דע"י שהגליד בטל מתורת משקה ובעודו גלוד פרחה ממנו טומאה שהיתה עליו וכ"ש שאינו מקבל טומאה וכ"ש שאינו עושה יין נשך כדאי' פ' השוכר (ע"ז ד' ע':) השתא טהרותיו טהורות יין נסך מיבעיא ותו הרי יין מבושל וחומץ (שם ד' ל') אע"פ שהם משקין מקבלין טומאה ואפ"ה לא מינסכי דאין דרכו לנסך בכך הלכך ייןקט"ס הוא: (נסך) הנקרש נמי כיון דאין ראוי לנסך אותו אין בו משום יין נסך ותו דאין דרך ניסוך בגלד עכ"ל ומצאתי הא דפריש דמי שהוגלד אין בו משום יין נסך דוקא כשהגליד שלם אבל נשבר יש בו משום יין נסך דתניא התם בתוספתא (טהרות פ' ב'.) החושב על החלב שבכחל טהור פי' מאחר שנקרש החלב אין לו דין אוכלרצ"ל לקבל. טומאה ושבקיבה טמא מאחר שאין הכל יחד אז דינו כבתחילה:
1