תשובות מהר"ם, דפוס לבוב שי״חTeshuvot Maharam, Lemberg Edition 318

א׳תשובת רבינו אפרים שהשיב לבנו על שהורה בטעות מה ששאלת על הגויה שהוציאה הברזא בזה הדין עמך כי היין אסור לכל ישראל ומי שהתירו לא עיין בפי' רש"י (ע"ז ד' ס' ד"ה ואידך) שפסק דלית הילכתא כר' פפא דהא מוקי רב יימר למילתי' דרב פפא כתנאי וקם לי' רב פפא כתנאי כר' יהודה דיחידאי הוא והלכה^שצ"ל כרבנן דפליגי עלי' ואמרי בין כו'. כרבינא דפליג עני' ואמר בין מפיה בין מצידי' חיבור וקרוב אני לומר שאף בהנאה אסור שהרי הגויה הוציאה בכוונה שידע' בטוב שיין היה ולא דמי לעובדא^תצ"ל דבירם. דבי רב דשמעינא מינ' דשרי' רב לזבוני לעכו"ם משום דשלא בכוונה נגע ביין ועל ידי הלוליבא אבל ע"י כוונה כמו הכא ששיכשכה הברזה ביין כדרך שמוציאין הברזות שמנענים אותם אע"פ שעל ידי^אבהכ"י אחר דבר וט"ס. דבר אחר נגעה ביין ולא מגע ממש אסור בהנאה דלא שנא שיכשוך זה משיכשוך דלוליבא ולא שנא שיכשוך דשניהם משכשוך ביד וגם ר"ש פסק דלית הלכתא כר' יהודה בן בבא ור' יהודה בן בתירא דמתירין בהנאה (שם ד' נ"ט) הלכך ליתא לדרב פפא ואפי' בהנאה אסור להנך גאונים דלא סבירא להו כר' יהוד' בן בבא ור' יהודה בן בתירא^בנר' דט"ס הוא. להנך שמתירין בהנאה יין של ישראל שניסך עכו"ם שלא בפני ע"ז מיהו אנן סבירא לן כר' יהודה בן בתירא כמו שפסקו ה"ג וספר המקצועות דאין אדם אוסר בהנאה דבר שאינו שנו ואפי' אי מדמינן למגע עכו"ם שלא בכוונה הוי כמדידה בקנה וכהתזת צירעה דמתניתין דפ' ר' ישמעאל (עבודה זרה ס':) ובשתייה מיהו אסור ונסך הוא וליתא לדרב פפא ועוד תדע דליתא לדרב פפא דהא יש גאונים אוסרין אפי' ניצוק בדניצוק כ"ש ניצוק לבדו וכ"ש היכ' דמערבי מברזא ולעיל ומברזא ולתחת דהוי חיבור. ובספר חפץ נמצא כתוב שכך נמצא בהלכות פסוקות דר'^גצ"ע וכנר' יש כאן ט"ס. אבא ההוא חביתא דאישתקיל^דצ"ל ברזי'. אתא עכו"ם סכרי' באצבעתי' אתא לקמי' דרב^הצ"ל רב פפא. ואמר מברזא ולעיל אסור בהנאה ומברזא ולתחת מותר בהנאה ואע"פ שיש תימא לגירסת הגאון למה^וצ"ל אמר. אסר רב פפא מברזא ולעיל אסור בהנאה הלא להציל נתכוון ולא לנסך^זועי' ברא"ש שם. ולא דמי לעובדא^חצ"ל דבירם.. דבי רב דשמעינן מיני' דבכוונה אסור אף בהנאה דהתם משום דלא^טצ"ל ידעינן. ידע אי כוונתי' להציל ואימר לנסך נתכוון אבל הכא לא איתכוון ודאי אלא להציל והוי^יצ"ל כמגע. במגע עכו"ם שלא בכוונה ומיהו לכ"ע אסור אפי' מברזא ולתחת בשתייה^כצ"ל מההיא. וההוא חביתא שפקעה לאורכה (ד' ס':) אע"ג דנא נתכוון למגע אלא להציל ולא נגע ולא עשה אלא קירב את החצאין ולא נידנד אסור וכ"ש הכא ושמעתי ששאל רבי' שמחה ישראל מר' יעקב^להובאת תשובתו באריכות בס' תמים דעים סי' צ"ד. על שנדנד הגויה הברזא ולא יצא טיפת היין לחוץ ואסרו רוב הרבנים וכ"ש הכא שיצא היין: