תשובות מהר"ם, דפוס לבוב ש״כTeshuvot Maharam, Lemberg Edition 320

א׳נמצא כתוב בתשובת ר"ת אני הנהגתי בעירי לערב בחביות של יין כד מים שאם יפול בו יין נסך משהו שיבטלוהו המים (ע"ז דף ע"ג.) דסלק את מינו כמו שאינו ושאינו מינו רבה עליו ומבטלו ואע"ג דאין מבטלין איסור לכתחילה (ביצה דף ד':) היינו אם נפל איסור בהיתר שלא ירבה עליו היתר אחר לבטלו אבל בכה"ג אין בכך כלום וכתב ר"ת ודוקא להפסד כי התורה חסה על ממונם של ישראל ומצאתי בפ' השוכר את^פצ"ל הפועל. הפועלים (דף ע"ג.) מאן דמתני לה אמתני' לא בעי תחילה ופירש"י דאפי' נפל קיתון של מים לבסוף סבירא לי' דמבטלין את האיסור' ונר' לריב"א דהכי הלכתא ולא כמאן דמתני^צצ"ל אדרבין. ארישא והא דאמר (ע"ז דף ז'.) הלך אחר המחמיר ה"מ בשל תורה אבל בדרבנן הלך אחר המיקל והרי הוא של סופרים וכבר בא מעשה לפני ריב"א^קקיצור מזו הביא במרדכי ע"ז פ"ה סי' תתנ"ג: פעם אחת ששתה העכו"ם מן הכוס של ישראל ושכחו ולא הדיחוהו עד שנתנו בו יין ומזגוהו בקדירה לצורך המקפה והתיר כל התבשיל כולו מטעם דרואין היין של היתר כאלו אינו והשאר מים שבקדירה רבים עליו ומבטלן אע"פ שאין בתבשיל לבטל טעם היין מ"מ הגיעו הדברים לפני ר"ת ואמר דוקא בעיני' כגון קיתון של מים תחילה והביא ראי' מהא דאמר רבא פ' השוכר בע"ז (דף ע"ג.) שתי כוסות אחת של חולין ואחת של תרומה ומזגן ועירבן משמע דוקא שמזגן תחילה אבל עירבן ואח"כ מזגן משמע דאמ' מצא מין את מינו וניעור^רצ"ל ובעי דהוי מן כו' והויא בעיני' מן המים לבטל את שניהם. והשיב ריב"א משום הכי נקיט מזגו תחילה משום דלשון מזגו משמע שפשע מרצונו וזה ודאי הי' אסור אם מתחילה עירבו ואח"כ מזגו ולכך לא היה יכול למיתני איפכא וראיה מהא דתנן פ"ק (צ"ל פ"ה מ"ט) דמס' תרומות סאה של תרומה שנפלה לפחות מק' ואח"כ נפל שם חולין יותר אם שוגג מותר אם מזיד אסור וה"ר ברוך אומר דכולהי^שצ"ל בין. מאן דמתני להו אמתני' בין מאן דמתני להו^תתיבה זו נר' דט"ס הוא ותיבת אדרב' הוא אדרבין. אברייתא אדרב' כולהי בעי תחילה דהא מתני' ע"כ תחילה קאמר דמתני' דקתני יין נסך אסור ואוסר בכל שהו ואי לא נפלו המים תחילה הא קאסר ליין בנפילתו אלא ודאי תחלה קאמר והיינו דקאמר^אצ"ל מאי איכא. איכא בינייהו כלומר הא תרוייהו בעו תחלה ומשני הא ליכא בינייהו כלום אלא דמתני' לא בעי לפרושי תחילה דודאי מסתמא תחלה קאמר ודרבין בעי לפרושי תחלה דרבין סתם דבריו ופי'^בנ"ל רב שמואל. רב ושמואל מיהו יש לתמוה לשיטת רש"י ריב"א שהתיר זה המקפה מאי שנא משאור ותבלין דלא בטלי כיון דלטעמא עבידא כיון שמשימין את היין בקדירה לטעמי' איך יתבטל ואע"ג דבתוך המורייס או אלונטית לאו לטעמא עביד כדמוכח בחולין פ"ק (דף ו'.) מ"מ במקפה הוא לטעמא עביד ושמא י"ל כיון דלא הי'. (בכאן כתוב בכ"י אשר לפני חלק על כמה שירות וכתב שם כי לא ראה סוף התשובה כי נאבדה בההעתק אשר לפניו):