תשובות מהר"ם, דפוס לבוב שמ״חTeshuvot Maharam, Lemberg Edition 348

א׳^הארוכות סי' מ"ה קצרות סי' קע"ז. ואין גוררין אותה בשבת בזמן שיש עלי' מעות (שבת ד' מד:) לפר"י דמוקי לה במניח יש להביא ראיה לאשר ראיתי בצרפת ממורי ה"ר שמואל שלא הי' לו מקום אחרי הדלת להדליק נרות של חנוכה והי' מדליק בדלת עצמו אחורי הדלת ולא נתתי לב לשאול מאין הרגלים ועתה נ"ל דמכאן יש ראי' להתיר דדוקא בזמן שהיא נשמטת אין גוררין אותה אבל אם אינה נשמטת גוררין אותה אע"פ שיש עלי' מעות דכיון דמחוברת לשידה ועל השידה אין מעות בטילה היא לגבי השידה כ"ש הדלת בטילה לגבי הבית שהוא מחובר לגמרי בקרקע ואין לומר כשהוא פותח ונועל הוא מניח השעוה אל הפתילה או מן הפתילה נמצא מכבה או מבעיר דהא לקמן בסוף פירקין (ד' מ"ז.) לא אסרינן שמן שבנר בשעה שהוא דולק מהאי אלא משום דהוה לי' בסיס לדבר האסור ובפ' כל כתבי הקודש (ד' קכ.) נמי אמר' נר שעל הטבלה מנער את הטבלה והיא נופלת ואם כבתה כבתה ולא חיישינן להא שמטה השמן לפניו או לאחריו ונמצא מכבה או מבעיר^וועי' תוס' שם ב' ר"ה פותח. דלא שייך בהאי גוונא מכבה או מבעיר ואפי' אי שייך מ"מ דבר שאין מתכוון היא ודבר שאין מתכוון^זצ"ל ולא. לא פסיק רישי' הוא: