תשובות מהר"ם, דפוס לבוב שמ״טTeshuvot Maharam, Lemberg Edition 349
א׳חארוכות סי' צ"ו בשינוי וחסרון. קצרות סי' קע"ח קע"ט בשינוי גדול. מרדכי שבת פי"א סי' שע"ו בקיצור ועי' עוד מזה בהגמ"ר פ' זה. על בית הכסא העומד בקיר חומת העיר והצואה נופלת בתוך החפירה המקפת את העיר שהיא יתירה מבית סאתים שלא הוקף לדירה יש לדקדק אם בית הכסא עומד למעלה מי' א"כ הצואה נופלת מרשות היחיד לכרמלית דרך מקום פטור חדא דחפירה כרמלית היא כיון דהיא יתר מבית סאתים שלא הוקף לדירה ואויר כרמלית למעלה מי' מקום פטור הוא דאקילו בה מקולי רשות הרבים (שבת ד' ז':) וא"ת דהילכתאטצ"ל כרב דימי. כרבינא דשרי פ' כיצד משתתפין (עירובין ד' פ"ז.) להחליף ברשויות דרבנן כגון מרה"י לכרמלית או איפכא דרך מקום פטור אע"ג דברשויות דאורייתא כגון מרה"י לרה"ר אסור להחליף א"כ הכי נמי שרי ואע"ג דליכא מחיצות עד הקרקע ואע"ג דזעירי פליגיצ"ל אדרב. דרב דימי מ"מ בשל סופרי' הלך אחר המיקל (ע"ז ד"ז.) ואפי' אי הלכת' כזעירי אם בית הכסא עשוי כך שהצואה נופלת על שיני הכותל אע"פ שאח"כ מתגלגלת ונופלות בכרמלית למטה מותר דכחו בכרמלית לא גזור רבנן ואפי' אינה נופלת על שיני הכותל אלא שדף אחד או דבר אחר עד פי הנקב בסמוך לו בתוך ג' דהוה לי' חורי רה"י והצואה נופלת ומתגלגלת למטה כוחו הוא ובכרמלית לא גזור רבנן כדאי' בשבת פ' הזורק (ר' ק':) גבי ספינה שופכין היכי שפכי להו ומשני אדופני דספינתא ופריך והא איכא כחו ומשני כחו בכרמלית לא גזור רבנן אבל מטעם מחיצה אין להתיר כגון שיש לסביב פי הנקב בין מלמעל' בין מלמט' דאין מחיצה תלויה מתר' אלא במים דקל הוא שהקילו חכמים במים משום דבקיעת דגים לא הויא בקיעה כדא' פ' הזורק (שבת ק"א.) ועוד נ"ל דאפי' אם הצואה נופלת להדיא מלמעלה למטה דמותר היכי דלא אפשר בע"א כגון שנשבר הדף שתיקן נגד פי הנקב בשבת שהצואה נופלת עליו משום דגדול כבוד הבריות שדוחה את לא תעשה שבתורה בלאו דלא תסור (ברכות ד' י"ט:)כצ"ל וה"נ. ה"נ שרינן (שבת ד' פ"א:)לצ"ל מכרמלית לרה"י להכניסם כו'. מרה"י לרה"ר להכניס אבנים מקורזלות לבית הכסא מדקאמר מותר להכניס אלמאמצ"ל מחוץ. מתוך המחיצה לתוך המחיצה קאמר ועוד יש להביא ראיה מס"פ הקומץ רבה (מנחות ד' ל"ז:) דאיסור כרמלית התירו מפני כבוד הבריות דקאמר התם רבינא הוה קאזילנצ"ל בתרי' דמר. למר בר רב אשי בשבתא דריגלא איפסיק לי' קרנא דחוטי כו' עד ואיכא דאמרי מהתם א"ל מאי טעמא אשדייה גדול כבוד הבריות שדוחה את לא תעשה וכו' והא תירגמהסצ"ל רב בר שבא. רבא בר שבע קמי' דרב כהנא בלאו דלא תסור ומשניעצ"ל ה"נ. ה"מ בכרמלית דרבנן הוא אלמא איסור כרמלית שרי משום כבוד הבריות שהי' גנאי לפשוט טליתו אע"פ שמסתמא הי' לובש בגדים אחרים כ"ש גבי בית הכסא דבעינן צניעותא יתירתא דאמר (ברכות ד' ס"ב:) איזהו צנוע כל שהוא צנוע בבה"כ ואמר נמי פ' מיפצ"ל שהוציאוהו ד' מ"א כצ"ל: גבי יוצא חוץ לחחום אין לו אלא ד' אמות אם הי' צריך לנקביו מותר לצאת חוץ מד' אמות מפני כבוד הבריות ומיהו אנו שיש לנו בית הכסא קבוע בבתינו והי' יכול להכניס אבנים מע"ש אומר רבי' שמואל שאסור להכניס אבנים מכרמלית לרשות היחיד כדמוכח בשבת פ' המוציא (ד' פ':) דשרי רב חסדא ומקשי לי' רבינא מהא דאסורצצ"ל לטול. לטלטל קיסום (לפיו) לחצות בו שיניו ומשני התם אדם קובע לו מקום לסעודה הכא אין אדם קובע מקום לבה"כ משמע היכי דקבע אסור ואע"ג שרש"י פי' דהא בעי למיסר ולעלותם לגג משום טירחא יתירת' ואם כן לדבריו כיון דמסיק דשרי לדידן נמי שריקצ"ל אין. ואין משמע כן כפי' דליהוי טעמא משום טירחאראולי צ"ל תקשי לי' מקיסום דאסרינן ליטול משלפניו כו' אכולא שמעתא כו'. או שצ"ל אדקשה לי' מקיסום כו' תיקשי לי' אכולא כו'. ועיי"ש בתוס' שבת שם. (נימא לי' דכל מקיסם דאסרינן ליטול משלפניו וכו' ותקשי' לי' כמה) שמעתא דשרי לטלטל אבנים מקורזלות בבית הכסא אלא ע"כ טעם משום דיכול לעלותם מערב שבת הוא דבעי למיסרשצ"ל ודשרי. ומדשרי משו' דאין קובע והא דא"ר ינאי התם אם יש לו מקום קבוע מלא היד התם לאו קבוע בביתו קאמר אלא בשדה איירי ומקום רחוק הוא שאין אדם נכנס לשם אלא הוא וטורח הוא להזמין מע"ש אבל לדידן שיש לנו מקום קבוע לבית הכסא אסור להכניסם בשבת מכרמלית לרה"י אלא א"כ הכניסם מבעו"י ושוב כתב רבינו שמשון דשמא אף לדידן נמי שרי כיון דנפישי בני הבית ומתיירא שאם יכניסם מבעוד יום יקנחו בהם והשתא אומר אני אע"פ שמותר להכניס אבנים מקורזלות לבה"כתצ"ל מכרמלית. לרה"י בשבת לדידהו שאין בתי כסאות שלהם אלא בשדות וא"כ לפי זה הי' מותר בכל שבת אפי' לכתחילה לפנות באותן כסאות שנופלין בחפירת העיר בלא שום תיקון דפרי' לעיל שהרי אין לאסור לכתחילה כיון דבידו לבנות בה"כ בחצירו דא"כ למה התירו בכל שבת להכניס אבנים מקורזלות מכרמלית לרה"י משום דלא מצי להכניסם מבעוד יום כי בני אדם יקחום והלא יכול לעשות לעצמו בית הכסא בשדה בדלתים ובריח סתום סגור חותם צר ששום אדם לא יכנס לשם אלא הוא ויכניס אבנים מבע"י אי נמי לאחר שיעשה צרכיו ירחץ נקביו במים ולא יצטרך לטלטל ולא להכניסם מכרמלית לרה"י או מבעוד יום יכניסם לבית הכסא אלא כולי האי לא אטרחוהו רבנן למילתאאבהכ"י דכל דבריהם וט"ס. דכבוד הבריות באיסור דבריהם וה"נ לא מטרחינן ליה לבנות בשביל זה שום בנין ומיהו למה לן להתיר דבר זה לכתחלה כיון דאפשר ע"י תיקון כל דהו בדף אחד כדפי' ונקיט מיהא פלגא בידך דהיכא דנשבר התיקן בשבת דמותר באותו שבת לפנות לשם אפילו לכתחילה בלא דף משום כבוד הבריות ושוב מצאתי בתשובות שר"י מצריך לעשות קנהבצ"ל קנה. פחות מג' בגובהגצ"ל י'. ושמא לא הצריך אלא לכתחילה ודבר פשוט הואדצ"ל דקנה קנה פחות מג' עדיף אלא כו'. (דכל פחות מג') אלא ברוב מקומות לא היו נותנים רשות ליהודים לעשות זה בתוך החפירה אז יכול לעשות בדף כדפי' לעיל. וצורנו יאיר עינינו במאור תורתו מאיר בר' ברוך שיחיה:
1