תשובות מהר"ם, דפוס לבוב שנ״זTeshuvot Maharam, Lemberg Edition 357

א׳^פארוכות סי' צ"ב קצרות סי' ד' מרדכי ב"ב פ"ג סי' תק"ך. תשובה לוורצבורק. אלה שני בני היצהר המשכילים ישכילו כזוהר. וכעצם השמים לטוהר. מה לכם לשתות מי^צצ"ל נהר. בארץ עיינות ותהומות יוצאים בבקעה ובהר. אך כי דלימטיין שיבא מכשורא כרב^קצ"ל אשי. דכניס כל טבחי דמתא מחסייא וששאלתם אלופי ומיודעי ה"ר מנחם וה"ר הלל על ראובן ששם צינור שלו של אבנים בקרקעו אצל כותל שמעון של עצים ושמעון טוען שמזיקו כשרבים הנוטפין על הזוחלין ונכנסים המים בביתו של שמעון נר' דאם ראובן הרחיק צינורו ג' טפחים משמעון אין לו להרחיק טפי אע"פ שמימיו מזיקים את שמעון ונכנסים בביתו דעל הניזק להרחיק עצמו הרי יכול לגדור כדא' בפ' הבית והעליה (בבא מציעא ד' קי"ז.) הנהו^רצ"ל בי תרי. דהוו דיירי חד בעליונה וחד בתחתונה איפחית עליונה וכל אימת דהוה עילאה משי ידי' נפלו מיא על תתאה ומוקי לה בגמ' ר' אילעי ואי תימא ר' חייא בר יוסף על התחתון לתקן ומסיק דסבר כר' יוסי מיהא ג' טפחים יש לו למזיק להרחיק דכל מידי דמתונא קשה לכותל ותנן (ב"ב ד' י"ז.) מרחיקין את הגפת ואת המלח ואת הסיד ואת הסלעים מן הכותל ג' טפחים וה"ה לכל מילי דמתונתא כגון מים וחול כדאמר בגמ' דלא יחפור (ד' י"ט.) לתנא דידן ולוקמי במתונא ומשני הא תנא לי' אמת המים אלמא דאמת המים ונברכת כובסין ושיח ומערות דקתני ברישא גבי כותל טח וה"ה שיש לו להרחיקם מכותל בנין ותנא ברישא ה"ה בסיפא ואפי' מים דלא קביעי יש להרחיק ג' טפחים מדתנן נברכת וכן משמע מדפריך מחרישה תיפוק לי' משום מידו אלמא כיון דצריכי להשקותם אע"ג דלא קביעי מיא תדיר יש להרחיק עצמו וכ"ש בנידון זה דקביעי מיא טפי וכן משמע בתר הכי דמוקי ואת מי רגלים מן הכותל ג' טפחים כששופכן אלמא אפי' שעה אחת גזרו רבנן ואין לחלק דהתם שופכין בידים דהוה גירי דילי' דהא ליתא דאפי' ממילא גזרו בהו רבנן כדא'^שצ"ל גבי. וכי מרחיקין את הסולם וכו' (ב"ב ד' כ"ב:) לימא מתני' דלא כר' יוסי ומשני אפי' תימא ר' יוסי מודה ר' יוסי בגירי דדיה דזימנין דבהדי דמנח לה קפצה נמייה ה"נ זימנין דנסתם הצינור שנפלה בו מפולת עפר ומקודם שמנקר אותו נמצא מקרב המים בידים בכותל דהיינו גיריה דידיה ועוד דבלאו מים יש להרחיק ג' טפחים חפירת הצינור מן^תצ"ל הכותל. דכל מרא ומרא דקמחית מרפי לארעא ומרעית לאשיתא (ב"ב ד' י"ז:) ועוד שצריך להרחיק ג' טפחים מפני הסיד שהצינור עשוי בו ואין להקשות והלא מה שצריך להרחיק ג' טפחים מן הכותל היינו דוקא בכותל של לבנים כדאמר פ' לא יחפור (בבא בתרא ד' י"ט:) הא ליתא דלא אתי לאפוקי של עצים שהוא חלש משל לבנים כדמשמע פ"ק^אצ"ל דב"ב. דב"ק (ד' ב'.) של לבנים^בט"ס הוא. וכפיסים הויא ג' טפחים ודמיא קצת לחומת אבנים וכן משמע בפסוק^גצ"ל לבנים נפלו גזית נבנה. שעי' ט'. לבנים שנפלו גזית נבנת והא דנקיט פ' לא יחפור בד"א בכותל לבנים לא אתי לאפוקי אלא של אבנים כדקתני סיפא ופר"ח דאפי' ר' יוסי מודה בכל הרחקות דמתני' לבד מהני דפליג בהדיא תדע מדלא^דצ"ל פריך. פליג אהנך דרישא לימא מתני' דלא כר' יוסי כדפריך גבי סולם ש"מ דבכולהי מודה ר' יוסי ומה שטוען ראובן שאם יזיק ישלם הזיקו^הצ"ל אפ"ה. ואפ"ה יש לו להרחיק כמו שאמרו חכמים דתנן (שם ד' כ':) הי' מעמידו בעליה צריך שיהי' תחתיו מעזיבה ג' טפחים ובכירה טפח ואם הזיק משלם מה שהזיק אלמא אע"ג דמשלם הזיקא צריך להרחיק שזה יכול לומר איני יכול לתובעך בדין וה"נ יכול לומר שמא יפול כותל מחמת מימיך ולא מצינא דאטרח מיהו אם נתן לו רשות לסמוך אע"פ שלא החזיק ג' שנים לאלתר הויא חזקה כך פירש"י בפ"ק (ד' ו'.) גבי^וצ"ל אחזיק להורדי כו'. לאורדי וכו' דכל הני חזקה אינו של ג' דלא שייך ג' שנים חזקה אלא כשמחזיק בקרקע של חבירו אבל הכא בחזקת תשמיש בעלמא איירי דמשתמש בשל חבירו ובשעה אחת שמשתמש לפניו ושותק הוי חזקה וכגון שטען מכר לי או נתן לי במתנה כח תשמיש זה דהויא חזקה שיש עמה טענה אבל אם אמר שמשתי ושתק אינו כלום דהוי חזקה שאין עמה טענה ואם אמר מכר לי או נתן לי צריך לישבע שבועת היסת כמו שפסק ר"י ורב האי גאון והביא ראיה מפ' הכותב (כתובות ד' פ"ז:) דתקינו שבועה על הקרקעות מדרבנן כמו שפסק ר"י (ב"ב ד' ל"ג.) בשמעתין דרבה בר שרשום ודלא כפי' רבי' שמואל: