תשובות מהר"ם, דפוס לבוב שפ״טTeshuvot Maharam, Lemberg Edition 389

א׳^חארוכות סי' תקס"ט קצרות סי' רפ"ו מרדכי יבמות פ' י"ב סי' ס' ס"א. תשובת מיי' הל' אישות שי' י"ד. וששאלת על יתומה קטנה שנתקדשה ורוצה למאן מי סמכינן אעדות נשים שהיתה בת י"א ולא נכנסה לשנת י"ב ונ"ל דודאי סמכינן כיון דלא בעל ואפי' היתה גדולה אין כאן אלא קידושי דרבנן והימנום רבנן בדרבנן ואע"ג דלענין חליצה^טצ"ל דהויא. הויא דאורייתא מהימנינן אפי' באשה ואפי' בקרוב^יצ"ל בפרק. ובפ' החולץ (דל"ט:) לימא דהא אשת^כצ"ל המת והחולץ אחוהי דמיתנא כו'. החולץ אחותי דמיתנא ה"מ במילתא דעבידא לאיגלויי אבל בכה"ג דאי בעל הוי ספיקא דאורייתא לא סמכינן אנשים ומשמע ר"פ בא סימן (נדה ד' מ"ח:) דנאמנת אשה להחמיר ולא להקל מיהו בנדון זה שלא בעל סמכינין עלייהו כדפסקינן ס"פ יוצא דופן (נדה ד' מ"ו.)^לצ"ל הלכתא הלכך אין חוששין שמא נשרו היכי דלא בעל לאחר זמן תלינן להקל וכ"ש דסמכינן אנשים המעידות שאינה בת י"ב ואפי' בתוך י"ב ממאנת דפסק ר' הלכתא תוך הזמן כלפני הזמן וכמו שפסק ר"ח ר"פ בא סימן (נדה ד' מ"ח:) כר' שמעון דאמר תוך הפרק כלפני הפרק ואפי' לר"ת שפסק כר' יהודה ה"מ תוך הפרק דהיינו יום אחרון של שנת י"ב תדע מדשינה בלשון דלעיל קאמר תוך הזמן והכא קאמר תוך הפרק דמשמע סמוך לפירקן אבל כל שנת י"ב חוץ מיום אחרון אפי' הביאה שתי שערות שומא נינהו וממאנת ועוד ראיה דסמכינן אנשים דפ' המדיר (כתובות ד' ע"ב.) דקאמר התם הוחזקה נדה בשכינותיה בעלה לוקה עלי' וכ"ש דנאמנית למיאון אבל עוד משמע שאינן נאמנת מפ' ה' אומר (ד' ס"ד:) דקאמר התם זה בני בן י"ג שנים נאמן לנדרים ולא למכות ועונשין משמע ה"ה לענין מיאון ואפי' לא בעל שמא אינה נאמנת מאיר בר ברוך שיחי':