תשובות מהר"ם, דפוס לבוב ת״בTeshuvot Maharam, Lemberg Edition 402

א׳אע"פ שאיני כדאי איני רשאי למשוך ממצות אבי העזרי מה שפסק מורי להתיר סחורת נבילות וטריפות לעשות בהם סחורה וסמך על מה שפסק^וודבר זה לא ראוהו האחרונים ועיין רל"ח ביו"ד סי' קי"ז. בירושלמי כר' יהודה דאמר ובלבד שלא תהא אומנתו בכך לא פסק ולא חידש בירושלמי אלא^זצ"ל כפסק גמרא דידן. בפסק גמר דין דפ' זה בורר דפסק ר' אבהו הלכה כר' יהודה (סנהדרין כו:) אסוחרי שביעית לפוסלן לעדות אבל בסחורת דברים האסורים לא פסק מידי ופי' בירושלמי הלכה כר' יהודה דמתניתין דזה בורר דמייתי תמן תנינן ומסקינן תמן אמר ר' אבא בר זבדא א"ר אבהו בש"ר אלעזר הלכה כר' יהודה דמתני' תמן^חצ"'ל פי'. דפ' זה בורר אף הכא כך^טנר' דט"ס הוא. אבל בסחורת דברים האסורים שמחלק בין יש לו אומנות שלא הוא ובין אין לו נלמד משם לכאן דהלכה כמותו א"ר יהודה בר בון^טנר' דט"ס הוא. מלכות אונסת פי' גבי סוחרי שביעית נקיל כר' יהודה מפני אונסין כדמפ' בפ' זה בורר (סנהדרין דף כ"ו.)^יבהכ"י מי שרבו וט"ס. משרבו אונסין מאי ניהו ארנונא ותני עלה בתוספתא דזה בירר ר' מאיר היה קורא אותם אוספי שביעית כלומר וכשרים ור' יהודה היה קורא אותם סוחרי שביעית ופסולין ובכולן היה ר' יהודה אומר אימתי כשאין לו אומנות אלא הוא פסולין ואין חילוק בין אוספי שביעית לסוחרי שביעית שמחמת אונס מלכות עושין ומי שלא הי' לו תבואה היה קונה הילכך מכשירין אפילו סוחרים כשיש להם^כצ"ל אומנות אחרת. אבל בשאין להם אומנות אחרת אלא הוא הרי אומנתי בכך ולא אונס מלכות הכא בסוחרי דברים האסורים אין אונס מלכות לא קיי"ל כוותי' אלא לעולם אסור כרבנן אע"ג דלפי סוגיית הירושלמי פ' זה בורר^לאולי צ"ל דקאמר התם תמן (ר'בא כו' הלכה כרבי יהודה ומדקאמר שם תמן) משמע דקאי אמשנה דשביעית בסחורת דברים האסורים. אין קפידא בזה שגם פעמים כו'. והאבי העזרי היה סובר דפסק הלכה כר"י בסחורת כו' ובעי אם גבי שביעית בסנהדרין הלכה כמותו ומשני תמן אין כו' ברם הכא המלכות אונסת פי' גבי ציידי עופות המלכות אונסת. ועי' ר"ש. ועי' ברא"פ ופני משה שדבריהם רחוקים. שגם פעמים רבות נמצא גם בתלמוד שלנו בין הכא להתם להחליף^מברכות דף י"ז ב'. ועי' גם ברא"ש שבועות פ"ו שכתב שדרך הירושלמי להחליף בין תמן להכא. ובירושלמי דפ' זה בורר איתא גירסא זו^ננר' שהוא מותר או שצ"ל אמתני'. (דמתני' דזה בורר) דפסיק כר' יהודה ר' אבהו בש"ר אלעזר^סנר' שהי' גירסתו בירושלמי סנהדרין כך שהביא שם גם משנה דמס' שביעית אחר שפסק הלכה כו'. וא"צ לדחוק בדחוקים גדולים. קודם שהובא משנת שביעית ותו^ענר' שצ"ל דדייקינן דגמ' דידן כו'. אולי מדמקשה והרי שרצים כו' ותנן כו' שנזדמנו מותר כו' יותר הי' לו להקשות מר"י דמיקל טפי אלא משום דלא ס"ל כוותי' וכן מה דמקשה א"ה אפי' לכתחלה כו' משמע דסבר כרבנן. ואפשר שכוונתו דמשם מוכח דלא כהאבי העזרי דגבי ציידי עופות המלכות אונסת דא"כ מאי מקשה משרצים ודילמא משום חיי נפש וכמ"ש הר"ש והתיו"ט במס' שביעית שם וע' סנה' שם. דהתם דייק בגמ' דידן בפ' כל שעה (פסחים דף כ"ג.) אסר לה^פנראה שצ"ל ובין ת"ק לתנא בתרא דהיינו וחכמים אוסרין נר' דא"ב דאפי' נזדמנו אוסרים חכמים: וכן לתנא קמא לתנא בתרא וחכמים אוסרין ונר' דאיכא בינייהו דאפילו נתמנה אוסר ת"ק. שמחה בר' שמואל נ"ע: