תשובות מהר"ם, דפוס לבוב תט״וTeshuvot Maharam, Lemberg Edition 415

א׳^אארוכות סי' ח' בשינוי. מיהו כל הברכות כולן צריך שיכוון את לבו שיענה אחריהם כי בעניית אמן מוציא נמי את המברך כדאמר בירושלמי פ' ג' שאכלו (הל' ג'.) ר' אבא בר^בבהכ"י בר' זימנא וט"ס. זמינא הוה משתמש קמי' ר' זעירא מזג לי' כסא א"ל סב בריך א"ל את^גצ"ל יהיב דעתך דאת מישתי אוחרן כו' וכ"ה בגיר' בירושלמי. דעתך דאישתי אוחרן דתניא (חולין דף ק"ז:) השמש מברך על כוס וכוס ואינו מברך על כל פרוסה ופרוסה אלא כמה^דצ"ל דאנא יהיב דעתי מכ"ק כו'. יהיב דעתי' מפיק יתך ידי חובתך בברכתך^הצ"ל הב. מן דעתך מפקי^וצ"ל יתי ידך באמן: