תשובות מהר"ם, דפוס לבוב תכ״דTeshuvot Maharam, Lemberg Edition 424

א׳אני איני כדי להכניס ראשי בין שני הרים הגדולים מורי ורבותי ה"ר אליעזר וה"ר אברהם בר' מנוח וחלילה להם לחייב ב' זקוקים אם לא נתקבלו לדיינין אך שהעידו ה"ר פנחס ור' יצחק א"כ הוא שלא בררם לשם לדיינין אין גובין ממנו ב' זקוקים זהב אחרי שהעידו עליו קהל בודישין שהי' מזומן מתחילה ועד סוף אם לא שיבררו שניהם ב"ד היפה ויקוב הדין את ההר ואופי' יש למוה"ר אליעזר עדים שביזוהו שמא גם לר' משה יש עדים לפוסלם ולהכחישם והדיין ידקדק בדין ועל דברי הנידוי שנידהו אם על דבר עבירה נידהו^שעי' רש"י מ"ק ד' ט"ז ד"ה שנידה. הוי מנודה לכל ישראל שאפי' שפחה לא נהגו חכמים קלות ראש^תצ"ל בנידויה. בנידותה (מ"ק ד' י"ז) ואם בשביל אפיקורתא שנתברר לה"ר אברהם בעדים נידיו נידוי לתלמידיו ואינו מנודה לאחרים דצורבא מרבנן עביד דינא לנפשי' במילתא דפסיקא (שם) וצריך לפייסו כדאמר פ' אלו מגלחין ותלמידי חכמים מרבים שלום בעולם ונעלבין ואינם עולבין ומעבירים על מידותיהן וימהר להתפייס ולשון חכמים מרפא ויזכור הרב שהתחיל^אצ"ל עם ר'. משה תחילה באומרו כלבי ילך עמך גם שקראו רוצח כלב כאשר עדים כשרים העידו ואם לא יתפייס הרב ירדו ב"ד ויצדיקו את הצדיק על ב' זקוקים זהב ועל מה שקראו רוצח ועושה שלום במרומיו הוא יתן שלום ביניכם כנפשכם וכנפש דן בר' יוסף שאנן:

ב׳אמת ואמונה כי חוששין לכבוד הרב ותלמיד חכם מנדה לכבודו ויש מקומות שקונסין ב' זקוקים זהב כדאמר בירושלמי (ב"ק פ"ח הל' ו'.) דר' מנא קנס ליטרא זהב לההוא דאיתפקר מ"מ האפיקרותא צריך לברר בעדים ואע"ג דצורבא מרבנן עביד דינא לנפשי' במילתא דפסיקא לי' אולי הפי' לשם במילתא דפסיקא לי' הדין רק שהי' בעדים ואפי' אי הוי פי' בלא עדים דוקא לו ולתלמידיו אבל לאחרים לא ועוד מי ישמע לזה למיקטל תרי קטלי נידוי וממון ועוד לא כל הרוצה לעשות^בצ"ל עצמו צורבא מרבנן עושה דצורבא כו'. צורבא מרבנן דצורבא מרבנן משמע גדול ומזומן דצרבתא מתרגמינין רושם וא"כ שמא צריך להיות כ"כ גדול כדאמר תלמודן (שבת ד' קי"ד.) שואלין אותו דבר הלכה בכ"מ או שמא צריך שיהא תורתו אומנתו והא קמן שהגדולים נותנין מס ותלמודא אמר (ב"ב ד' ח') מנדא כו' ועוד טוב להרחיק מן הנידוי אולי ינדה אדם את מי שאינו חייב נידוי וזה א'^גבהכ"י כ"ב וט"ס. מכ"ד דברים וכו'^דהביאו במיי' הל' ת"ת פ"ו הל' י"ד. ובירושלמי דפ' אלו מגלחין (הל' א'.) תיתי לי דלא שמתי איניש מיומי ועוד יש לחוש לזקנה ולא יהי' כך דעתו עליה^הצ"ל כי כמה הרפתקאות דעדו עלי'. הרפתקי כ"ש שגדול בשם טוב ועושה נחת ליוצרו וחלילה לי לחלוק על רבותי כי הם ידעו דרך השם אך טוב להם להודיע משפט לרבים בל יפטירו העם שפה לומר כי הלומדים^וצ"ל משתמשים. המשתמשים בכתרה של תורה ואני איני המתירי נידוי כי חלילה לגדולים למיעבד דינא בלא דינא וגם איני ממסכימי הנידוי אחרי שבני העיר גדולי' מעידין זכותו שהוא מזומן ועודנו מזומן כי עבור דברי' כאלו לא הוי בר נידוי כשאמר כך אותו יהיה ממזר ובר הנדה שלא ילך עמי לפני הרבנים והיה לך לכתוב טענות עמו לא היה בזה כלום והיודעים זכותו של ר' משה מדוע ינהגו בו נידוי ואני אעמוד על משמרתי לא אתיר ולא אסכים עד שאשמע כת המבדים וטעמם ששמע^זצ"ל ששמעו מר'. ר' משה אז מה שיעשו הגדולים לפי דבריהם וטעמם לא אטה ימין ושמאל ועושה שלום ישים בלב ר' משה ליכנע אף אם שלא כמשפט ובלב רבותי להעביר על המידה ולקבלו בלי תהיה קטיגוריא בתלמידי חכמים ושלום לרבותי כחשק הצעיר חיים פלטיאל: