תשובות מהר"ם, דפוס לבוב ת״קTeshuvot Maharam, Lemberg Edition 500
א׳צארוכות סי' תרט"ו מרדכי חולין פ"ח סי' תרפ"ז. ששאלת על ששמעת שאני נוהג שלא לאכול בשר בהמה וחיה אחר גבינה ומיקל בבשר עוף בימי חורפי הייתי מתלוצץ בבני אדם העושין כן ואדרבא שריא לי מריקצ"ל הי'. נראה בעיני מינות עד שפעם אחת מסעודתא לסעודתא מצאת גבינה בין שיני ונדרתי עצמי בבשר אחר גבינה כמו גבינה אחר בשר ואין נראה בדבר זה כחולק על התלמוד ולא כמוסיףרצ"ל עליו שהוא כו'. על שהוא גורע דהא אמרינן פ' כל הבשר (חולין ד' ק"ה.) אנא להא מילתא חלא בר חמרא דאלו אבא כי הוה אכיל בישרא לא הוה אכיל גבינה עד למחר כי האידנא ואנא מסעודתא לסעודתא אלמא דסברא לי' מסעודתא לסעודתא ואפי' הכי משבח למי שעושה כדברי אביו הרחקה יתירה אלא כל אלו הדברים הרחקות בעלמא נינהו וכל חד וחד מצי אחמורי אנפשיה ולעשות סייג גדר ומשמרת והיתה עטרת תפארת אב למקרא ומסורת ותעלה מעלה על גפי מרומי קרחשצ"ל כעתירת העלוב מאיר כו'. (כעטרת האלוף) מאיר בר' ברוך הריני כפרת משכבו ובבשר עוף אני מקיל כיון דעוף וגבינה נאכלים באפקורן וברוך תהי' כי נחמתני וכי דברת על לב עלב הדיוט מכלב:
1
ב׳שאילה שיעור גבינה אחר בשר כמה הוא דכיוןתצ"ל דכתיב. והבשר עודנו בין שיניהם א"כ נקרא בשר כל זמן שהוא בשיניו ומהו שיעור שלו:
2
ג׳תשובה כך מצאתי בספר רבי' משה בר' מיימון זצ"ל (הלכות מאכלות אסירות פ"ט הל' כ"ח) דשיעור אכילת גבינה אחר בשר חצי עונה והוא ו' שעות וראיה לא הגיד אבל שמעתי ממורי שאמר בשם רבי' מאיר דפי' שיעור קטן ושעה קטנהאצ"ל די. היא לאכול גבינה אחר בשר וראי' מפ"ק דקדושין (ד' כ"ה.) דאמרינן מעשה בשפחתו של בית רבי שנמצא עצם בין שיניה והצריכה ר' טבילה אחרת ופי' רבינו מאירבעי' ש"ך יו"ד סי' קצ"ח ס"ק ל"ג בשם הרוקח. דוקא עצם דלא עביד להתבטל בין השינים הויא חציצה אבל אם נמצא בשר לא הויא חציצה דכיון דהבשר עתיד להתעכל עביד להתבטל וא"כ ה"נ למנין לאכול גבינה אחר בשרגצ"ל די. שישהא שעה קטנה ושפיר מצי למיכל כיון דעביד להתבטל כאלו הוא מבוטל והא דאמר הבשר עודנו בין וגו' היינו דוקא דלא מהנידצ"ל קינוח הפת כו'. ניגוב הפת לאכול מיד גבינה אחר בשר כי היכי דמהניהצ"ל קינוח. ניגוב הפת לאכול בשר אחר גבינה מיד והא דפליגיוכונתו לע"ז ד' ס"ח: ת"ק ור"ש ה"מ באוכל הנפסל לאדם וראוי לכלב אבל בשר זה כיון ששהא זמן מועט בשיניו הוא נפסל אפי' לכלב ופשיטא שאינו נקרא אוכל לפי' רבי' משה בר' מיימון הוא שיעור עיכול בשר חצי עונה ו' שעות דאי לא תימא הכי א"כ אין לדבר סוף כשאדם אוכל בשר ולמחרתו ימצא בשר בין שיניו ולא יאכלזצ'"ל גבינה אחר בשר. בשר אחר גבינה ולפי' רבי' מאיר שעה קטנה וכיון דפסל אף לכלב לא הוי בשר ועביד להתבטלחנר' שהוא כפול ומיותר. (והא דאמר קרא עלי' הבשר עודנו בין שיניהם היינו דלא מהניטצ"ל קינוח. ניגוב הפת מיד ונטילה). אביגדור בר' אליה הכהן זלה"ה:
3