תשובות מהר"ם, דפוס לבוב פ״אTeshuvot Maharam, Lemberg Edition 81
א׳חתשובה זו הובאה בשלימות במרדכי ב"ב פ"ג סי' תקנ"ו: ומעשה אירע שראובן ושמעון היו בתיהן מקורבין זה אצל זה ופתח ראובן חלון על גגו של שמעון ימים ושנים ועתה בא שמעון להגביה ביתו לסתום חלונות של ראובן ולראובן יש לו אורה מצד אחר ושואל ראב"ן הדין לפני רבני צרפת ורבני רינוס וזה לשונו הנני דן בהלכה לפני רבותי לפי דעתיטבכ"י ומפרשה וט"ס: ואפרשה ואם שגיתי המה יורונייצ"ל תנן: תנו חלון המצרי אין לו חזקה ולצורי יש לו חזקה פי' ראובן הפותח חלונות המצרי לחצרו של שמעון ואינו פותחו לאורה כי יש לו אורה מצד אחר אלא שפותח לתשמיש אויר לשקוף ולראות בו לצד מזרח או לצד מערב אין לו חזקה כי הפותח לתשמיש אויר אינו פותחו אלא בשעה שרוצה לשקוף ולראות בו ואחרי שקיפתו סוגרו ולהכי אין לו חזקה דמצי אמר שמעון מה שלא מהרתי ולא עיכבתי מלפותחו מפני שלא היה לי הזיק ראיה שבשעה שהוא סתום אני משתמש בכל חצירי ובשעת פתיחתו אני משתמש בצידי החלון מכאן ומכאן כי בחלון צר א"י לראות אלא בחצר שכנגד החלון ואיני חסר מתשמיש מחצירי אפי' שעה אחת וזה נהנה וזה לא חסר הוא ואם פותח ראובן חלון צורי שיכול להוציא ראשו בו לחצירו של שמעון ולא עיכבו ולא מיחה בידו הוי חזקה שהרי מונעו מתשמיש חצירו לגמרי בשעה שהוא פתוח שהרי יכול להוציא ראשו ולראות בכל החצר אע"פ שבשעה שהוא סגור יכול להשתמש ומחסרו מתשמיש היה לו למחות כיון דלא מיחה מחל ונתן לו רשות וחלון צורי זה העשוי לתשמיש אויר ולא לאורה ופעמים פותחו ופעמים סוגרוכצ"ל ובחלון: וחלון צורי פליגי (ד' נט.) ר' זירא ור' אילא ר"ז אמר למט' מד"א שנוח תשמישו לפותחו ולראו' בו יכול לעכ' עליו שלא יפתחנו שהרי יש בו היזק ראיה כדפי' ואם לא מיחה הויא חזקה למעלה מד' אמות שאין נח תשמישו לפתוח ולראות בו אלא א"כ יעלה במעלות או בסולם אין לו חזקה ואין יכול לעכב עליו מלפותחו דהוי כחלון המצרי דבשביל ראיה והשקפה לא יטרח ואינו מונע אותו מתשמישו לחצר והוה לי' זה נהנה וזה לא חסר ור' אילא אמר למעלה מד' אמית נמי אין לו חזקה כדאמר כיון דלא ניחא תשמישתי' בשביל ראיה אחת לא יטרח ולא יעלה ולהכי שתק ולא עיכבו אבל אם רוצה לעכבו יכול לעכבו מלפתוח דא"ל וזמנין דטרחית וסלקת ותראה בחצירי ותמנע מתשמישי ותחסרני ואדחלון צורי דתנן במתני'לצ"ל דיש: דאין לו חזקה למטה מד' אמות כדמוקי לה ר' זירא ור' אילא חלון המצרי נמי דתנן במתני' דאין לו חזקה למטה מד' אמותמבהכ"י כתוב כדמוקי לה ר' זירא ור' אילא חלון המצרי נמי דתנן במתניתין דאין לו חזקה למט' מד"א נמי כו' עכ"ל. וכפול הוא וט"ס: נמי איירי ועלי' קאמר שמואלנצ"ל ולאורה. אפי' כל שהו למטה מד' אמות נמי מיירי כיון דניחא תשמישתי' להציץ ולראות בו בכל שעה בחצירו של שמעון שכנגד החלון ומונעו מתשמיש באותה מקום לגמרי שחלון של אורה פתחו לו ושם איכא היזק ראי' באותו מקו' והוה לי' למחות ומדלא מיחהסצ"ל הוי חזקה. ולא דמי לחלון המצרי שאינו לאורה אלא לתשמיש דהתם אחרי שקיפתו סוגרו ויכול להשתמש במקום שכנגד החלון בשעה שסגור כדפרי' אבל חלון של אורה שהוא למעלה מד' אמות דינו כחלון צורי שהוא למעלה מד' אמות שאין לו חזקה לא לר' זירא ולא לר' אילא דהא אין מונעו לשמעון מלהשתמש בחצרו דלאעצ"ל יטרח. ליטרח ויעלה בשביל לראות בו ואין כאן היזק ראי' ולהכי לא מיחה וכ"ש חלון של ראובן שהוא למעלה מגגו של שמעון שאין עליו תשמיש ואין בו היזק ראי' שלא הי'פצ"ל לשמעון שמעון למחות לא בשביל היזק של ראיה לא בשביל היזק תשמיש דאפי' לר' אילא אין לו חזקה לראובן דהא אם הי' בא שמעון למחות לא היה יכול דזה נהנה וזה לא חסר וכגון זה כופין על מדת סדום. ושלומכם ושלום תורתכם יסגא לעד:
1
ב׳וזו תשובת חכמי מינשבורק לאבא מרי נ"ע:
2
ג׳מה שאמרת שיש לראובן גם חלונות אחרים לאורה בביתו מה בכך מ"מ גם זה חלין מועיל לו שיש לו אורה יותר. ופי' חלון המצרי אין לו חזקה אפי' למטה מד' אמות דיש לו היזק ראי' ויכול למחות מיהו הואיל ולא קביעא תשמישו שהוא קטן ואינו עשוי לאורה אלא לתשמיש שהוא עראי אין לו חזקה דיכול לומר לא חשתי למחות שאמרתי הלא עראי הוא היום או למחר יסתלק ושל צורי שהוא גדול דגלי דעתי' שרוצה לקובעו זמן מרובה והוא למטה מד' שמזיק לו בראייתו ולא מיחה לפיכך יש לו ואין הטעם בשביל שאינו יכולצט"ס הוא ואולי הוא מסורס יכול להוציא ראשו משום הכי אין היזק ראיי' וכצ"ל: (משום דאין היזק ראיי') להוציא ראשוקצ"ל שהרו. מ"מ כנגדו הוא רואה ותדע מדר' יהודה דאמר אם יש לו מלבן וכו' שיש בו היזק ראיי' אפי' קטן ואין הטעם אלא משום קביעות כמו שפרשב"ם שאם אין בו היזק ראיי' מאי טעמא דר' יהודה נהי דקבוע הוא על ידי מלבן והלא אפי' חלוןרצ"ל הצורי: המצרי אם הוא למעלה מד' אמות אין לו חזקה הואיל דאין היזק ראיי' ועוד (ב"ב ד' כב:) החלונות מלמעלן ומלמטן ושכנגדן ד' אמות ותני עלה מלמעלה כדי שלא יעמוד ויראה כו' והלא לשם אינו מכניס ראשו בחלון אלא עומד בביתו ורואה כנגד החלון וחשיב לי' ראייה של היזק ומה שאמר שמואל לאורה אפי' כל שהוא הוי חזקה היינו למטה מד' אמות דווקא שיש היזק ראייה והוא תשמיש קבוע שהוא לאורה אבל למעלה מד' אמות נהי דתשמיש קבוע הרי הוא כחלון צורי דאמר למעלה מד' אמות אין לו חזקה ומה שאמרת הכא שעל הגג פתוח חלונו לא היה מזיק לשמעון כלום הואיל דלית לי' תשמיש לשם ידענו שסברתו אע"פ שאנו רואים היזק בגגין כגון (שם ד' ה':) שני בתים משני צידי רשות הרבים זה עושה מעקה וכו' וזה וכו' ר"ל בשביל שגגותיהן הי' שוין והיו משתמשין על גבן אבל בזמן הזה אין בני העיר משתמשין בגגין הדבר נראה כן. אבל אין אנו יודעין אם יש לסמוך על סברתינו. יצחק בר' מרדכי. משה בר' יואל:
3
ד׳וזו תשובת רבינו משולם בר' נתן לרבי' זקיני:
4
ה׳אין דור יתום שאתה רבי' אב"ן שרוי בו ברוך טעמך וכל פירושך נר' בעיני ובעיני כל החבורה אך צריך לראות אם הבית לא עשוי להגביה כבר זכה בו ראובן ודמי לההיא דפ' לא יחפור (בבא בתרא ד' י"ז:) איכא דאמרי בשדה שאינה עשויהשצ"ל לבורות. לשדות ד"ה סומך וטעמא דמימלכינא לא אמרינן וכיון דבדין סומך כשיבא שוב חבירו צריך להרחיק וכן הכא כשיגביה חבירו צריך להרחיק שלא יאפיל ויזיק ואם הגג היה עשוי להגביה אז מתקיים פירושך לגמרי וגם דינך. ומ"מ נראה לנו שבית עשוי להגביה ואין לו חזקה לבעל החלון ואדונינו חכם כמלאך האלקים והנר' בעיניך עשה. משלם בר' נתן. יוסף בר' אליהו. נתן בר' משלם:
5