תשובות מהר"ם, דפוס פראג ק״וTeshuvot Maharam, Prague Edition 106

א׳קו. אלוף מסובל ולעלמי לא יתחבל מהר"ר אליקים הכהן. ששאלת עבור דברים הכתוב מעבר עבור מס של אותם מ' ליטר' עניני מס אינם תלוי' לא בסברא ולא בגמרא אך [כפי] מנהג המדינה וזה חזיתי ואספרה זה נוהג בכל הקהילות שעברתי כמדומה אני שכל יחיד המדיין עם קהלו עבור עניני מסים שהקהל גובי' המס תחלה ואח"כ אם הוא חפץ ירדו עמו לדין אם נטלו ממנו שלא כדת יחייבו הדיינים להחזיר והקהל רוצי' להיות מוחזקי' ותפושי' ונתבעי' ולא תובעי' ואפי' היכא דלא תפשו עדיין מחזיקי' עצמם בחזקת תפוסי' לענין זה דהמוציא מהן עליו הראייה. ואם הדין הוא כך שיש עסק שבועה ביניהם הרשות ביד הקהל לשבע או להפכה על שכנגדם כי כל שעה ידם על העליונה. ומקדם הייתי סבור דמלתא בלא טעם הוא מהלכות מדינה שנהגו מאליהן שלא ללמד מאותו מנהג בעיר חדשה דאכתי לית להו מנהג. והנה נתתי לבי ודקדקתי כי מנהג תורה הוא ויש לו על מה שיסמוך פ' איזהו נשך (בבא מציעא ע"ג ע"ב) א"ל רב פפא [לרבא] חזי מר [הני רבנן] דיהבי זוזי אכרגי [דאינשי] ומשתעבדי בהו כו' עד אמר רב ששת מוהרקייהו דהני [בטפסא] דמלכא מנח אלמא חשוב המלך כמוחזק במס של כל או"א וכל היכא דאיכא שום ספיקא ושום טענה ליחיד שאינה ברורה לפטור ממס אז אמרי' דינא דמלכותא דינא ומוהרקייהו בטפסא דמלכא מנח עד שיברר שהוא פטור. ועוד סברה גדולה היא שאם לא היינו אומרי' כן א"כ כל או"א יאמר לקהל אני פטור מן דין או פרעתי מם שלי ואם תרצו להוציא ממני אשבע שפרעתי או תשבעו אתם וקודם שהי' כל א' מן הקהל נשבע בשביל דבר מועט המגיע לחלקו היו מוחלי' לו ונמצאו הקהל [מפסידי'] ובכמה דוכתי אשכחן דחשו רבנן טובא להפסד דרבים דהא מצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו (ב"ב ק' ע"א) כגון מי שהיתה דרך רה"ר עוברת בתוך שדהו ונטלה ונתן להם מן הצד (ב"ב צ"ט ע"ב) וכיו"ב וטעמא משום דכל היכא דאיכא טענה כל דהו לרבים חשיבי כמוחזקי' דאל"כ לא הי' להם תקנה לרבים שכל א' יעשה עולה ויחשוב בלבו מי יתבעני לדין מאן פייס ומאן שביק קידרה דבי שותפי לא חמימא ולא קרירא לכן יש לנו [להחשיב] כמוחזקי' לבד מהיכא דידוע שאין הדין עמהם דמשום דרבים נינהו אין להעביר הדרך על שום אדם אטו רבים גזלנים נינהו. סוף דבר כך הוא הדין כל מה שיש לו לאדם חייב לתת ממנו מס אם לא דבר שאין בו שום פקפוק שהוא פטור אבל דבר שהוא ספק והקהל חלוקי' עליו [ואומרי'] שהוא חייב יש לו לתן ושוב ירד עמהם לדין דאפי' שערי דכדא משתעבדי לכרגא והרוצה להיות פטור יביא ראי' ויפטר ואם יש מנג בקהילה או בעיר שנגררים אחריה ילכו אחרי המנהג כדאי' בר"פ הפועלים (בבא מציעא פ"ג ע"ב) ולחזי מהיכא קא אתו כו' ושלום מאיר בר' ברוך ז"ל ה"ה.