תשובות מהר"ם, דפוס פראג י״בTeshuvot Maharam, Prague Edition 12
א׳יב. מעשה בריזבורק ששאלו לרבותינו על איטר יד ימינו אם יש לו לטול לולב בידו השמאלית והשיבו ודאי חשובה לו כימין דעלמא כדאמר בשבת (ק"ג ע"א) הכותב בין בימינו בין בשמאלו ומסיק וליחשב שמאל דידי' כימין דעלמא וכו' ונראה דה"ט דלא כתיב יד ימין אלא סתמא כיון דבעי מלאכה חשובה מה לי ימין מה לי שמאל וכן נראה דהכא אינו אלא משום נטילה חשובה שנוטל ולא כלאחר יד ואם הי' נוטל בימין דידי' מחזי לדידי' כלאחר יד אבל ודאי היכא דהקפידה תורה על ימין כמו גבי מצורע ועבודה בכהן התם דוקא בימין ואפי' שולט בשתי ידיו פלוגתא דר' וחכמים (בכורות מ"ה ע"ב) אם כשר לעבודה אפי' בימין והכא אינו אלא הידור מצוה בעלמא דבדיעבד לעולם יצא וכדאמרי' (סוכה מ"ב ע"א) מדאגבי' נפיק בי' ומסיק כשהפכו מכלל דבכל ענין נפיק ואפי' בשמאל. והא דאמרי' גבי אתרוג הגדול (שם ל"א ע"ב) כיון דאמר רבא לולב ביין וכו' עד דאתי לאפוכי ואתי לאפסולי משמע ימין ובעי לאפוכי בשמאל ומשקל לולב בימין ההוא למצוה. ומתפילין נמי משמע הכי ממלתא דר' נתן דאמר מנחות (ל"ז ע"א) מה כתיבה בימין אף קשירה בימין ומהיכן משמע שהכתיבה בימין אלא סתמא כתיבה חשובה בימין בעי' שלא כלאחר יד ולא הקפידה בכך מש"ה איטר יד ימינו קושר בימינו שהוא שמאל כל אדם. לשון רבינו יואל הלוי.
1