תשובות מהר"ם, דפוס פראג קנ״גTeshuvot Maharam, Prague Edition 153
א׳(תקנות שתקן ר"ת באגודות בני צרפת).
1
ב׳ כל מקום שיש חרם של ב"ד אם עובר איש דרך שם ובא אחר והזמינו לדין ע"פ החרם בפני עדים אפי' בשוק חל עליו החרם מיד שיבא לב"ד לטעון ואפי' שלא בעדים חל עליו החרם דלא אברו סהדי אלא לשקרי אך שאין יכולי' לכתוב עליו סרבנות אלא בעדים ואחרי טענותם אם רוצה הנתבע ילך לדרכו וא"צ להמתין עד שיפסקו הדין ועל התובע לחזור אחריו ולשלוח לו פסק דינו.
2
ג׳והחרם אשר שם רבינו גרשם שלא ישא איש שתי נשים אין להתירה אלא במאה אנשים מג' מלכיות אוניואה [Anjou] ונורנ"דיאה [Normandie] וצרפת. גם לא יתירו אותה עד שיראו טעם להתיר. גם באותו ענין שתהא [כתובה] צרורה ומונחת במשכונות או במעות.
3
ד׳והחרם שמקבלי' האיש והאשה לאחר תשומת יד צריך כמו כן להתיר אבל א"צ מג' ארצות ותשומת יד בלא קבלת חרם יש חרם קדמוני' לקיים התשומת [יד] או יש להתיר בשלשים. ובכולן אין רשאין להתיר עד שיראו טעם מבורר. וכשאדם מחזיק בביהכ"נ ומזמין את חבירו לדין וחבירו מסרב אין לו לבטל לא תפלת מנחה ולא תפלת יוצר עד שיבטל התפלה ג' פעמים [תפלת ערבית] ואז יכול לבטל כל התפלות. וכשיש ב' בתי כנסיות או יותר אין יכול לבטל כי אם באותו [ביהכ"נ] שהנתבע בו אך כשיבטל ג' תפלות באותו ביהכ"נ שהנתבע מתפלל בו אז יכול לבטל כל בתי כנסיות שבעיר. ואם אדם משאיל ברשותו ביהכ"נ לרבים ויש לו ריב ומצה לאחד מהם אינו רשאי לאוסרה לאותו אדם שלא יתפלל שם אם לא יאסור רשותו לכל הבאים שם להתפלל.
4
ה׳ומי שאבדה לו אבידה יש לו כח להכריח הקהל ולהושיב החזן עד שיכנסו כלם בחרם שכל מי שיודע ממנו שום דבר שיאמר לו ואין יכול התובע לומר לא אכנוס בחרם] אך אני מזומן לב"ד וכן תמצא בספר ברזילי בתקנת הגאונים. ואם עושי' בני העיר תקנת עניים או תקנה אחרת והרוב מתרצים בדבר והן מן ההגוני' אין האחרי' רשאי' לבטל התקנה ואין לו לדחות שלא יכנס בתקנת חבירו כ"א ע"פ ב"ד כי אין ב"ד לישב כי הכל לפי ראות טובי העיר כמנהג הקדמונים או כפי צורך שעה גם אין לו לנפקדים לעכב הספרי' הנפקדי' אצלו בשביל שום תביעה שיש לו על המפקיד.
5
ו׳מכל אלו שכתבתי יש חרם מתקנת הגאונים הקדמונים. והוסיף ר"ת על זאת גזירה כל הפקדונות שאין לעכבם בשביל שום תביעה רק המלמד יכו לעכב הספר שלומד בו [בשביל שכירתו כשעבר זמנו ודוקא ספר שלומד בו] אבל שאר דברי' הרי הוא כשאר כל אדם. והאיש שהטילו עליו מתנה ובאו לגבותה ממנו ע"י עבד הפקיד אין לו כח להזמין המטיל לב"ד או המגבה עד שיפרע מה שהטילו עליו הן במעות הן במשכנות. אך יוכל להזמין כל מי שיעשה לו שלא כדין ואפי' קודם שיפרע מתנתו אם ירא שהמטיל עושה שלא כדין וכשורה מן המתנה עצמה יש לו כח לבטל התפלה להיות קובל עליו בלא ב"ד עד שיעשה לו כדין וכשורה לפי ראות עיני הקהל שאל"כ יקח כל אשר לו בידי גוים ויאמר שבשביל המתנה עושה כן. ואם אנשי כפרים אשר אין להם מנין בעירם ובאי' למקום הקהילות למנין ביוה"כ ומביאי' נרותיהן בביהכ"נ שקורי' ניר"א אם לא עשה כ"א אחת יניחה שם בביהכ"נ שהדליקו ויכולי' בני העיר להכריחו בחרם להניחו ואם עשה שנים האחד יניחו והשני יכול לשא עמו להדליקו במקום שמתפלל [בקבוע].
6
ז׳משנכנס אדר עד הפורים כל העוברי' דרך העיירות אם יש מנין קבוע יש חרם קדמוני' לפרוע מעות פורים לחלק לעניי אותה העיר אם יתבעם אחד מאנשי העיר ואם לא יתבעם פטור מהחרם, ואם יש בביהכ"נ מנין מצומצם והתחיחל החזן להתפלל אין אחד רשאי לבטל המנין ולצאת עד שיגמור החזן תפלתו ואם עבר ויצא א' מהם אומר רב נסים גאון [שאם] התחיל קדושה או קדיש יגמור מאחר שהתחיל, וגם יש חרם קדמוני' שלא לבטל תפלה בשבתות וביו"ט בשביל תביעה שיש לאדם על חבירו אם לא ביטל כבר ג' תפלות קודם. ובביל תקנת קהל אפי' לכתחלה יכול לבטל. נשלמו התקנות.
7