תשובות מהר"ם, דפוס פראג קפ״טTeshuvot Maharam, Prague Edition 189
א׳קפט. ועל מה שטענה היבמה ספר הפקיד בידך והשיב לא נתן לי בלא שבועה לא יכלתי להבין מאיזה טעם יפטור אך דינו של ר"ת ידעתי מן הספרי' שיש לב"ד להבחין לפי ראות עיניהם אם הספר עשוי להשאיל ולהשכיר [ואדם] שהספר שלו עשוי להשאיל ולהשכיר לזה שהוא תפוס בו אין נאמן לומר לקוח או נתן לי ואף מיתמי מצינו (ב"מ קט"ז ע"א) דאפיק רבא וספרא דאגדתא לאו דוקא וכל רז לא אנס לך. ואין להביא ראי' מלשון ר"י פ"ק דכתובות על הא דאמר (כתו' י"ב ע"א) ב"ד של כהנים היו גובי' לבתולה ד' מאות זוז ולא מיחו בידם חכמי' מה הפי' על מה היה להם למחות אלא אומר ר"י אע"פ שלא כתב לה ד' מאות דתנאי ב"ד הוא מד' מאות כמו לבנות ישראל ממאתים [ואלמנה ממנה] בשוה ה"ה הכא לא דמי כי אף בנידון דידן אילו כך היה שלא כתב לה והיא היתה תובעות כמו שנהגו העולם והוא הי אומר [לא] כתבתי כמות זה היה דומה לנדון זה והיתה נאמנת אך בכאן שנכתב לה כתו' כשאר נשים אך שטוען פרעתי ובדין הי' דנאמן לומר פרעתי אחרי שאין כתו' בידה אך שמעשה ב"ד אלים ואין יכול לומר פרעתי ולא מצינו שנקרא מעשה ב"ד אך מנה ומאתים אבל תוספת שאדם מוסיף כפי דעתו אפי' נהגו עתה בשוה לכל הנשים זהו שלא עפ"י תנאי ב"ד [והבא להוציא ממון מחזקתו] צריך ראי' ברורה ועוד בלא חילוק זה [יש] לחלק ביניהם כי לשם נפשט בכל הבנות כהנות ד' מאות [כלבנות] ישראל מאתים אך בכאן לא פשט כתו' בשוה בצרפת כל אחד כותב תוס' כפי העולה על רוחו ועוד אף במלכות [זו] יש שגובה מאתים זקוקי' כסף צרוף ויש קולני"ש ולא שייך תנאי ב"ד ע"ז וצורינו יאיר עינינו חיים בן אמ"ו חפץ זהב זל"ע.
1