תשובות מהר"ם, דפוס פראג ק״צTeshuvot Maharam, Prague Edition 190
א׳קצ. ואמר רב קדירות בפסח ישברו (פסחי' ל' ע"א) ונעביד בהו שלא במינם דנהי דבמינם במשהו שלא במינם בנ"ט וסתם קדירות אין בנ"ט מחמץ שאין רגילות להשתמש כל כך חמץ בקדירות שיהא בנותן טעם ואפי' נשתמשובהן דייסא יכול להיות שאינו אלא משהו וא"ת והא אין מבטלי' איסור לכתחלה וי"ל דלאו היינו ביטול מאחר שאין מתכוין כדי לאכלו שאינו חושש באותו טעם אלא בהיתר הקדירה בלבד שהוא רוצה שלא תאסור התבשיל דהא דאמרי' אין מבטלי' איסור לכתחלה היינו שלא ישים חתיכה של גבינה ביורה מלאה בשר ורוטב לבטלה בס' שהוא מתכוין לבטל כדי לאכול האיסור ולפי טעם זה יכולי' אנו להתיר קדירה שנפל בה חלב משהו כשהיא ריקני' ובכל שעה שאין לומר במה שבתוכה חתיכה עצמה וגם הרוטב נעשי' נבלה כגון שנפל עליה מבחוץ או כשהיא ריקנית ויבשלו בה אפי' מיד היתר ויתבטל בס' ומיהו בכלי נחשת ואין נראה להתיר לבטל בענין זה לכתחלה בלא מריקה ושטיפה הואיל ואפשר לתקן הכלי אע"פ שאינו חושש בביטול האיסור הבלוע בו כדי לאכול כדפרי'. ומיהו אין נראה להתיר אלא כלי חרס דוקא דהוי דיעבד דא"א לו בהגעלה [ואיכא] נמי טעמא כדפרי'. והלכך אפשר להתיר לפי טעם זה לבשל לאלתר אע"ג דאפשר להמתין לבשל בו עד למחר דליהוי נותן טעם לפגם דלית בי' איסורא אפי' כשנותן בו טעמא אלא מדרבנן גזירה אטו בת יומא.
1